אבא שלי מטופל אצל רופא בכיר ברמב"ם. מנהל תחום מערכת העיכול. אנחנו לא מרוצים מהטיפול שלו, בלשון המעטה. .. אבל מאוד מרוצים מרמבם- הקרבה לבית, האחיות מקסימות, המחלקה החדשה יפה ונעימה. מרגישים תקועים ובחוסר נעימות. (באופן כללי משפחה פולנית. בטח שההורים). מה עושים? ניתן ללכת לרופא אחר בתוך אותו בי"ח? למרות שיהיה כביכול תחת מנהל המחלקה? קצת מוזר, לא? במיוחד שהדר כרגע לא יודע על חוסר שביעות הרצון. הוא כביכול נחמד אבל משנה פרוטוקולים בהתאם לשאלות (מה שמשאיר בנו חוסר בטחון על חוסר המחשבה בעניין), לא שלח לבדיקות חשובות, למרות שכשהגיעו תשובות לקח את הקרדיט לעצמו (בפגישה כמה ימים לפני אמר במפורש שאין צורך. ..), ופעם ממש שיקר שהטיפול בעקבות תוצאות חדשות בפתולוגיה- שלא הגיעו. בוודאות. כל הוודאות הזו מקורה בגיסתי שהיא אונקולוגית ילדים. ותכלס היא מנהלת המקרה, ממליצה על בדיקות ומדברת עם הפתולוג.. אבל היא לא מומחית למה שיש לאבי. מה שכן- חברה שלה עוקבת מרחוק.. לדעתם עלינו לעבור לביילינסון- אבל כ"כ קשה להוציא את אבי. בטח לא לנסיעה של שעתיים. -כנראה שהרופא מאוד מנוסה. יש תחושה שהוא רואה את אבי כמת מהלך ולכן לא מתאמץ. זו חוויה נוראית. . - אז פרקתי.. אבל יש מה לעשות? רעיונות?

לעינת שלום, לא ברור מדברייך, - האם אביך מאושפז עכשיו? אם לא, האם כשאת כותבת שהוא "מטופל על ידי רופא בכיר" הכוונה היא באופן פרטי, או במסגרת כלשהי בבית-חולים, [מרפאות חוץ למשל, או מכון אונקולוגי]? האם הרופא המדובר הוא אונקולוג? כירורג? גסטרואנטרולוג? באופן כללי, ובמיוחד אם ידוע לכם שהרופא שיקר, תחליפו אותו, וכמה שיותר מהר. תתגברו על הלא נעים. חייו של אביך חשובים יותר. אבל, לפני שאתם מחליפים רופא ניתן לעשות שני דברים, [בהנחה שאביך מאושפז]: אחד, להזמין רופא משלכם שיבדוק את אביך באופן פרטי, ויחווה את דעתו. זכותכם לעשות זאת גם בעוד אביך מאושפז. עם זאת, כדאי להודיע למנהל המחלקה מראש, ולבקש ממנו שיעמיד לעיון הרופא שלכם את כל החומר הרפואי. חלופה שנייה, וזולה יותר מן הסתם, היא לגשת עם החומר הרפואי לרופא אחר, אפילו ללא אביך. אם יש לאביך ביטוח משלים או ביטוח פרטי כלשהו, אז יש להניח שהוא מכסה גם, חלקית לפחות, חוות דעת שנייה. אני חייבת לציין כי אני אישית לא מתלהבת מרעיון של חוות-דעת נוספת, כי זה עלול להיות מאוד מבלבל. מה תעשו אם הרופא השני יאמר דברים שונים לגמרי מהראשון? איך תחליטו בין שניהם? מצד שני, לנצח אצטער על שלא הבאתי בזמן רופא פרטי אל מיטתה של אמי על מנת שיתן לנו חוות-דעת נוספת. כשכבר עשינו את זה, זה כבר היה מאוחר מדי. מה שכתבת על יחסו של הרופא לאביך, מתאר במדוייק את יחסם של רופאיה של אמי. ראו בה מת מהלך, והצליחו להפוך זאת למציאות. וזה אגב קרה דווקא בביילינסון. [ואני לא מביעה בזה דעה על המחשבה להעביר לשם את אביך. המקרה של אמי קרה לפני 15 שנה, וזה גם לא היה סיפור אונקולוגי]. אני כל כך מזדהה עם התחושות שלך, ומקווה שתמצאו את הדרך הנכונה לטפל באביך. מאחלת בריאות שלמה לאביך.

תודה על התשובה המפורטת! מי שמטפל באבי זה האונקולוג שהוא ראש מחלקת גידולים בדרכי הקיבה ומערכת העיכול. אבי לא מאושפז אלא מגיע פעם ב3 שבועות לקבל טיפול. זה הרופא שקובע מה הפרוטוקול הטיפולי- איזה סוג כימותרפיה, איזה בדיקות צריך לעשות. )כשמזכירים לו...) והרי לא מדובר באקמול אלא ברעלים! איך משנה את הסוג רק כי שאלתי אותו על לעשות פורט?! הרגיש שלא רצה להתעסק עם ההליך הזה אז שינה פרוטוקול שבו צריך לבוא לבי"ח כל 3 שבועות והשאר בכדורים בבית.... וזה פשוט נורא כמה נראה אין שום מחשבה מאחורי מה שהוא אומר. בטח לא התייעצות. הגידול של אבי ממקור לא ידוע, וכשהגענו אמר שתערך התייעצות. שבועיים אח"כ כששאלתי אותו טען שזה כטלנגוקרצינומה בעקבות תוצאות חדשות הפתולוגיה. שקר! לא היו תוצאות חדשות באותו היום! גם כשהגיעו התוצאות אחרי כמה ימים הם היו לא משמעותיות... בטח יש לרופא הרבה נסיון כי הוא הכי בכיר, אבל מולנו הוא ראש קטן שעושה את עצמו כאילו הוא בסדר. קשה לסמוך אחרי שתפסנו אותו בשקר.