אני יכול לספר לך על עצמי ותקחי מהנסיון ומהלמידה שלי אז כמוני כמוך בערך חח אני בן 24 וסובל מחרדות ומפוסטראומה כבר 5 שנים בהתחלה לא הבנתי בכלל מזה מה קורה לי אולי אני משתגע אולי אני עומד למות וככה מרגישים לפני שמתים בלילות התמונות חזרו לא יושן עוצם עיניים אבל בעצם מרחף חווה את הדברים שומע וכל דבר שואב אותך לטראומה שלך אני סובל עובר גהינום והזמן לא מרפא זה רק מתחזק נשאב לזה יותר, הבנתי שאין מה לעשות או שיתיחיל להתמודד עם המצב או לשים לעצמי סוף התחלתי טיפולים פסיכולגים ושליטה על רגשות ועוד המון להכל באתי עם ידע קדום והרגיש לי שכל השיחות האלה זה לא בישבילי החלטה נכונה או שגויה לא יודע אבל החיים היו ממש קשים באותם הימים וזה לא עזר, עברו שנה סובל לא מתפקד מפחד כיאלו לא יודע מה קרה לי הכל נלקח לי בין הידים הביטחון הרצון לחיות הרגע הזה שעייפים ושמים את הראש על הכרית ופשוט נרדמים איזה דבר זה הייתי אומר אלוהים תעשה שאני ישים את הראש על הכרית וירדם מעייפות ובכיף וזהן מוכן למות בשינה רק לחוות את זה שוב, בסוף הגעתי לפסיכאטרית מבריקה שלא חיפשה לעמיק או לגעת בפצעים פשוט ידע להיות אנושית מסבירה קלה וחדה מאוד הרגשתי שאני מדבר איתה והיא יודעת מה אני חווה התחלתי טיפול תרופתי, ההתחלה לא הייתה קלה במקום לעזור זה החמיר אבל היא הסבירה וגם ככה ידעתי שזה השבועות הראשונים אז מקבלים כדור שמרגיע במידי לאותם מצבים לא שזה עוזר אבל עברנו כבר 4 שנים כאלה אז חזקים אבל לאט לאט מתחיל לחזק את עצמי וככל שעובר הזמן נהיה חזק יותר דברים כיאלו חוזרים לבוא בטבעיות פיתאום יש חשקים רצונות לפעמיים גם שוכח מהמצב מתקדם שואף מצליח כל הזמן הזה עובר עם הרבה חששות אבל מתייעץ בהכל עם הרופאה והיא מסבירה ובראש חושב מקסימום אני הכי גרוע שיכול לקרות אני ימות אני לא מפחד למות אבל רוצה לחיות ולחיות כמו שחייתי פעם וומתאמץ ויוצא לפעמיים בכוח ויש לי חברים ומשפחה מדהימים עוזרים מודעים ולאט לאט השמחה והטוב חזר הטראומה והפרעה לדעתי לא נעלמים אף פעם זה תמיד חוזר אבל אפשר ללמוד לחיות איתה ולקבל את זה ולהנהות מהחיים לסיום נורא היה חשוב לי שתדעי שיש דרכים לצאת מזה והחיים יפים ואת תזכי לתקופות טובות ואת חזקה ביותר אם את מתמודדת ככה כל כך הרבה שנים ומגיל כזה צעיר תקשיבי לא שאני מעודד לכדורים אבל ניסת הכל ולא הלך כל כך אז אפשר לנסות כדורים וזה עוזר לי זה עזר ולא לייתיאש אם לא הולך בהתחלה זה לא תמיד הולך חלק לא הסברתי את כל התהליך ממש שעברתי אבל זה לא הלך אצלי כזה חלק ועדיין זה קיים אבל יש פתרונות ותמיד צריך לנסות להמשיך לנצח אם יש לך שאלה בקשר לטיפול תרופות מה עזר יותר מה חוויתי את מוזמנת לשאול ויענה מאחל לך חיים טובים מלאים ומאושרים חחח רשמתי מלא

ואו תודהה מרגישה ככה בדיוק עזרתה לי מאודד מאחלת לך רק תקופות טובות אני ינסה באמת ללכת על זה ניראה אך יתקדם ...:smile:

אני סובלת די הרבה זמן מחרדות ודיכאונות ותאמיני לי הרבה זמן ניסיתי להתאבד אבל מה יצא מזה?: שטיפה קיבה בבית חולים ודברים לא נעימים שם וכמעט הגעתי לבית חולים פסיכיאטרי אז לכי לפסיכולוג ופסיכיראטר קהילתי או פרטי ותקחי את עצמך בידיים כמה שאפשר ותנסי בכול הכוח להתמודד עם החיים(בעזרת משפחה ,חברים ושיחות עם אנשים עם אותה בעיה)