היי אני בת 18 ועם הפרעת אכילה 6 שנים (משהו כזה), בבסיס זה אנורקסיה ולתקופות גם הייתה בולמיה,
כרגע אני באשפוז יום להפרעות אכילה.
אני באשפוז בערך 8 חודשים וכרגע מה שהשתנה זה שהפסיקו ההקאות (גם יזומות, וגם באמצע האוכל לא במכוון-אבל תמיד הם באו לתקופות אז אני לא יודעת),
אבל האכילה עצמה קשה לי כל כך, יש לי הגבלת זמן, וגם נתנו לי תוספת, ואני פשוט לא מצליחה לסיים ופעם אחר פעם מקבלת אנשור.
יש לי התקפי חרדה, שאלה בעצם התקפים של החרדה שנמצאת רוב היום, רוב הזמן זה פשוט מאבק פיזי ממושך של לא לתת לזה להכנס ולא לתת לזה להתחיל, אבל שעה לפני האוכל לפני שהולכים הביתה ובשניה שיש איזה טריגר, זה כאילו יש לי גלים בחזה של כאב-כובד, הלב דופק, הנשימה לא מספקת והאוויר מרגיש רעיל ועושה בחילה. אני לא מצליחה לאכול במצב הזה ובטח שלא לעמוד בזמן. אני בולעת את האוכל בלי ללעוס כמו כדור ונלחמת שהוא לא יעלה בחזרה.

אוף קלטתי שסטיתי כרגיל מהנושא אז אני אגיד נקודות ואגיע לעיקר, יש לי גם הרבה שנים דיכאון שממש מקשה עלי לתפקד.

הנקודה היא, שהיום היה יום טוב, הייתי במצב רוח מעולה, נכנסתי לכל הטיפולים, היה התחלה של התקף חרדה והצלחתי קצת למתן אותו, פעם ראשונה מזה חודשים עמדתי בזמנים של הארוחות, והרופאה אמרה לי "זהו אנחנו צריכים להתקדם, גם את רוצה לצאת מזה, את פשוט מפחדת".
אלוהים ישמור.
הרגשתי שאני מאבדת אותה, אותי?
אני מנסה לשאול את האנורקסיה אם יש בגוף שלי עוד מישהי חוץ ממנה.
חזרתי הביתה וחיבלתי לעצמי בהתקדמות, הסתכלתי על תמונות, קראתי דברים, וזה דברים שלא עשיתי שנים כי זה מספיק מבוססת כדי שאני אצטרך לתת לזה חיזוק.
אני מפחדת להשתפר ושישחררו אותי, כי כשנכנסתי לשם הבטחתי לעצמי שכשאני משתחררת משם אני אדאג להפסיק את החיים שלי, העולם הזה לא ממש מתאים לכולם, אם יחשבו שאני בסדר בזמן שאני לא וישחררו אותי אני לא אצליח לעשות יותר כלום, כי למעם האמת גם לא בא לי ומעניין אותי כלום, הכל נראה חסר תועלת ומשעמם.
כבר שחררו אותי בעבר כשחשבו שהחלקים הטובים עולים על הרעים בלי לשאול מה אני חושבת, והם טעו, נפלתי אפילו יותר חזק.

בקיצור היה היום יום טוב, נבהלתי, ומאז אני מעסיקה את עצמי רק באנורקסיה, מפחדת שהיא תלך כי.. נראה לי שהיא כבר אני וגם נראה לי שהעולם לא מתאים לי, ניסיתי, חקרתי, הלכתי, לא מתאים, מישהו כתב בפואטרי סלאם "חייב להיות מישהו בעולם הזה שהוא הכי גרוע בלחיות, יצא שזה אני"