אני אמא ל2 ילדים גרושה ועושה הכל כדי להמשיך ולעבוד במעגל העבודה עובדת במקום 1 כבר 4 שנים הבוס שלי לא יודע שאני סובלת מחרדה ודיכאון קל.
אני קמה בבוקר ונלחמת עם עצמי ללכת לעבודה ולאחרונה אני פשוט ממציאה לו כל מיני מחלות על ההעדרויות שלי ברגע שאני לוקחת את הילדים למסגרות פשוט יש חלק שגורם לי לחזור הביתה החיים שלי הם סביב הילדים אין לי חברים מגיל 25 כיום אני 43 והיום ילדיי כבר מתחילים להיות בוגרים והרבה פעמים אני מחפשת דברים לעשות חוץ מלנקות לכבס ולבשל הרבה פעמים אני רוצה לדבר עם מישהו ואין לי אז אני מכריחה את עצמי לעשות דברים בתוך הבית בשביל להסיח את הדעת אבל בכל זאת השקט שיש בבית כשילדיי אינם איתי גורם לי לבכות
אני צורכת כדורים כבר 10 שנים ואני רוצה לחזור לשמחה שהייתה לי לפני שהתחתנתי והתגרשתי אני רוצה שיהיה לי עם מי לצאת וללכת ולטייל בחוץ המשפחה שלי גרה מחוץ לעיר שבנ אני נמצאת ואני מרגישה לבד וזה באמת נכון אני לבד ועצוב לי