שלום רב!
בתי סובלת מאנורקסיה מזה למעלה מ- 10 שנים. היא טופלה בכל סוגי הטיפולים האפשריים, כולל אישפוזים אך לצערי, ללא הועיל. לא היה אף טיפול שגרם לשינוי משמעותי, הן מהבחינה הפיסית והן מהבחינה המנטאלית.
כאמור, במשך כל השנים הללו, בתי נמצאת בתת-משקל קיצוני ביותר, כזה שאפילו הרופא הפסיכיאטר טוען שהוא נמוך מידי על מנת לתת טיפול תרופתי.
לאחרונה, בתי מואסת במחלתה יותר ויותר. היא רוצה בכל מאודה "לצאת ממנה" כי הגוף כבר מאותת ומבשר רעות, אך מאחר וכל ניסיונות הטיפול ע"י מטפלים או מרפאות בתחום- כשלו, היא הציעה שנתחיל ב"טיפול ביתי" ביחד, כלומר: לאכול בצוותא את הארוחות, לבנות תפריט מסודר תוך הגדלתו מעת לעת, וכמובן גם שאעניק לה תמיכה מנטאלית. לדבריה, איננה יכולה לעשות זאת לבדה וזקוקה לאדם קרוב שילווה אותה בתהליך.
יש לציין שאני בעצמי מגיעה מתחום הרפואה ויש לי ידע עשיר אך דווקא בנקודה הזאת אל מול הבת שלי, אני מוצאת עצמי אובדת עצות לא פעם ואף נכשלת.
כעת אבקש לקבל הדרכה וטיפים באשר לאופן שבו יצופה ממני להתנהג כאמא שמנסה לעזור לבתה להחלים ממחלה הרסנית כ"כ ובעצם רוצה להציל אותה על מנת שתקבל את חייה בחזרה.
אני מודה מראש לכל תגובה שאקבל להודעתי זו.
בברכה.