שלום odedi וברוך הבא לקהילה שלנו. ראשית מזל טוב וכל הכבוד על הגמילה ועל כך שאתה מצליח כבר 3 שלושה שבועות:smile::tmbsup: לגבי החשק - זה נורמלי לחלוטין ולשאלתך זה יעבור בצורה מסויימת - החשק ילך ויפחת עם הזמן עד שבשלב כלשהוא הוא יפחת כך שיופיע רק פעם בכמה ימים ואז רק פעם בכמה שבועות ואז רק פעם בשנה ואז רק פעם בכמה שנים... אתה יכול לעשות לעצמך אפילו רישום מסוים - דרג מ-1-10 את רמת החשק לסיגריה כל יום ותראי את השינויים (כש1 זה אין חשק בכלל, ו- 10 חשק חזק מאוד לסיגריה) גם הצורך לנשנש מאוד נורמלי וידוע. מצד אחד יש עלייה בתאבון עם הגמילה כחלק מסתמונות הגמילה, מצד שני יש צורך בתחליף להתעסקות עם הסיגריה בפה וביד, ומצד שלישי יש שיפור בחוש הטעם כך שהנשנושים יותר טעימים לי. התחושת רעב והתאבון המוגבר הם חלק מתסמונת הגמילה של המוח מהניקוטין - זה לוקח זמן אבל גם זה יחלש ויעבור בסופו של דבר. מה אפשר לעשות בינתיים - 1. לקבל את זה ולהרשות לעצמך לנשנש יותר 2. לנסות לבחור נשנושים בריאים יותר - פופקורן (שאתה מכין לבד עם מעט שמן), ירקות חתוכים, שקדים ואגוזים (במידה), פירות. הכי טוב זה להכין בבוקר קופסא ענקית של ירקות חתוכים - רצועות פלפל, גזר, מלפפון, קולרבי, עגבניות שרי ולנשנש את זה. אפשר גם להעסיק את הפה בסוכריות ללא סוכר ומסטיקים. אפשר גם לקחת מקל קינמון ולשים בפה, ולנסות קש רגיל פשוט. לגבי המחשבות שלך - גם זה נורמלי וזה בדיוק האתגר בגמילה - לנסות להשתחרר מהמחשבות שפוגעות לך בגמילה. שאלת רק סיגריה מה כבר יכול לקרות? מה אתה חושב שיקרה? מה לדעתך יקרה אם תקח רק סיגריה אחת?

הי עודדי, שלום וברוך הבא אל קהילת הנגמלים מעישון. כל הכבוד על השלושה שבועות בלי עישון זה לא פשוט ולא קל! כנגמל 3 חודשים אני יכול לומר שהחשק לסיגריה מאוד מציק אבל זה הולך ופוחת בתדירות ובעוצמה. יוצא לי לפעמים לחשוב על סיגריה אבל זה כבר רק במחשבה ולא "בגוף". עכשיו אחרי 3 חודשים אני מרגיש משוחרר הרבה יותר מהשעבוד לסיגריה והיא לא נמצאת יותר במחשבות שלי כמו אז שהייתי מעשן, למעט מקרים בודדים כמו אחרי ארוחה דשנה אבל גם אז אני מתעלם וזה עובר די מהר. גם תחושת הרעב זה משהו שרוב הנגמלים עוברים. אומרים שהפסקת העישון "עולה" לנו 3-5 ק"ג. אכן יש צורך לנשנש הרבה והמחשבה כל הזמן עשוקה באוכל. לדעתי תחושת הרעב לסיגריה או הכמיהה לניקוטין מתורגמת לתחושת רעב לאוכל. כמו שד"ר בר-זאב כתבה זה בסדר ואתה יכול להרשות לעצמך קצת, רק תעבור לדברים בריאים יותר ומשמינים פחות. כמובן שגם ספורט עוזר מאוד, קצירת הפירות של הפסקת העישון מורגשת הכי הרבה שאתה עושה ספורט כשהנשימה משוחררת יותר ויש קלילות בביצועים. עוד תהליך לפניך. אין איזו משוכה שתעבור ואז תהיה כמו אחד שלא עישן מימיו. תהליך הגמילה הוא כאורך החיים שלך. חשוב לזכור שאין לך את הפריבילגיה לעשן ולו סיגריה אחת או אפילו שאיפה אחת. לא עכשיו, לא עוד כמה חודשים ולא עוד 10 שנים. זה לא קשה כמו שזה נשמע כי אתה אוטוטו לקראת מצב שאתה גמול גופנית לגמרי מהניקוטין ועוד קצת תהיה גם גמול מנטלית. מה שנשאר אח"כ זה לעמוד על המשמר. בהצלחה!

הי עודדי מה שלומך? מקווה שהולך ונעשה קל יותר ואתה כבר מרגיש את זה. האם עדין צץ מדי פעם חשק לעשן? אם כן - שים לב מתי זה קורה. בדרך כלל יש סיטואציות מסוימות שבהן מתעורר החשק לעשן. לאחר ששמת לב מתי זה קורה, שים לב למחשבות שלך שמלוות את החשק הזה, מה המשמעות שנתת לסיגריה בסיטואציות האלה? תנסה להשלים את המשפט: "סיגריה עכשיו הייתה עוזרת לי ל......?" את החשק לעשן מלוות מחשבות אוטומטיות שהיית רגיל לחשוב על העישון שלך. עם הזמן המחשבות האלה הופכות לאמת לאמיתה בראש, ואנשים מאמינים שסיגריה עוזרת להם במשהו. כדי להקטין את החשק לעשן כדאי להיות מודע למחשבות האוטומטיות שלך. זה לא קל כי אנחנו לא רגילים לשים לב למחשבות שיש לנו בראש ולפעמים המחשבות האלה לא ברורות. שים לב שהמחשבות האלה משפיעות על ההרגשה שלך ומעצימות את החשק לעשן. אם תהיה מודע למחשבות האוטומטיות שלך על העישון יהיה לך יותר קל לשנות אותן ולחשוב אחרת. בעקבות זאת גם תרגיש אחרת. רק עוד מילה על מחשבות אוטומטיות: בהתחלה זה מוזר לחשוב אחרת, זה לא בא בטבעיות ומרגיש מאולץ. אבל עם הזמן ההתייחסות החדשה שלך לסיטואציות שהיית מעשן בהן תהפוך את המחשבות החדשות לאוטומטיות.

אני בשלבי גמילה כבר שבועיים עשנתי 28 שנים בערך 30 סגריות ליום אני בתהליך ממש דומה לשלך אוכלת מנשנשת וחושבת הרבה על הסגרייה ...מקווה כמוך שיעבור לי :-)