הצלצול

צלצול הטלפון שלי, מסע בזמן של אברהם טל ושלמה ארצי, הוא זה שהעיר אותי מתרדמה שאפילו לא ידעתי שהייתי שרויה בה.
"בואי לממוגרפיה נוספת," קול נשי נעים ומרגיע דיבר אלי ועננים מִילאו את ראשי לשמע הבקשה.
אני חושבת שאז בנקודה הזו כבר ידעתי.
מזה תקופה, הייתה בי תחושה פנימית שהעולם שלי בדרך לשינוי.
כשנה וחצי לפני כן מכרתי את הבית הקפה הקטן שהיה לי ונסענו לטיול בר מצווה של בני הצעיר.
אחרי חמישה שבועות מרחיבי לב ועיניים, במזרח ארה"ב, חזרנו לארץ, עברנו דירה ותוך כדי כך התחלתי לחפש עבודה בתחום האוכל האהוב עלי, כזו שלא תדרוש ממני עבודה ותשומת לב של 24 שעות ביממה, כזו שתשמר בי את אהבת האפייה והבישול ולא תכתוש אותה עקב הלחץ לרצות את כל העולם ואִשתו.
הצלצול האימתני שהודיע לי בצורה חד משמעית שעלי לעשות מהפיכה בחיי ובעיקר בעצמי, בבשר הנפש של ליבי, הגיע כמעט באותו יום שהוחלט על סגירת הבוטיק החלומישעבדתי בו מזה שלושה חודשים,
בשבילי זו הייתה אמירה:
"זה זמן בו תהיי מרוכזת אך ורק בעצמך, תלמדי את עצמך מחדש, לא סתם הגיע אדון אלמוג אלייך,{כך קראתי לגידול הסרטני שהיה לי}
הפעם הזעזוע גדול יותר אם לא אהיה קשובה, אם לא אסיר פחדים, מגננות ועכבות לא אהיה כאן, לא אטעם מתפוחי גן החיים שעדיין לא טעמתי, לא אהיה כאן לתת את פירות גן העדן לאהובָי".
הצלצול הזה היה נס פח השמן שלי, במלוא מובן המילה.
הסרטן, להבנתי, הוא אחת המחלות הכי נחקרות והכי פחות ברורות לחולה. :)
מה שהוביל אותי להבנה שעלי להיות בקשר נכון עם הרופאים שלי, להיות רק עם אלו שעליהם אני סומכת ויכולה לדבר ולשאול הכל, אלו שארגיש איתם נוח ופתוח.
ההבנה מאד חשובה ונוספת היתה שעלי לעשות שינוי, מהפך בתוך תוכי.
"לידה מחודשת" קראתי לזה. הצמדתי לעצמי מלווה רגשית שהייתה בשבילי סוג של רחם, בה יכולתי להתכנס עמוק אל עצמי, להכיר את עצמי מחדש ולהתחיל סוף סוף לאהוב, לקבל, להעריך ולהאמין במי שאני באמת ולא במי שחשבתי שאני.
זו הייתה שנה בה לקחתי פסק זמן מהחיים שהיו לי, בחנתי אותי לפני ולפנים ושיניתי, בלי כמעט לשים לב, השתניתי.
הצלצול האימתני הזה טלטל את פח השמן שהייתי, רוקן אותו לאט לאט אל תוך החנוכייה שהפכתי להיות. כל חודש הואר בי חדר אחר ונסך אמונה וביטחון באישה המחודשת שצומחת בי.
כל חודש גדלה אש האהבה והערכה הפנימית למי שאני על סך כל חלקי.
שנת הסרטן שלי, הייתה עבורי חג האורים, התעוררתי, הארתי את עצמי, והתחלתי גם להאיר לאחרים.
הבנתי שעלי לחיות באור של עצמי ואני זו שאדליק את עצמי כל פעם מחדש.
אני השמן והאש של עצמי. אני זו שאמלא את החנוכייה בתשוקות שלי והן אלו שיגרמו לי לחיות באהבה ושמחה.