מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבלא מבין איך פעמים אקו לב ואקג לא זיהו אוטם בשריר הלב?

לא מבין איך פעמים אקו לב ואקג לא זיהו אוטם בשריר הלב?

02/01/18 21:46
6 תגובות

אשה מתלוננת על כאב חריף בחזה מובלת למיון ופעמיים אקו ובאקג לא רואים כלום. רק אחרי בדיקת אנזימי לב שנמצאו בשמיים נשלחת לצינתור ושם מאובחנת חסימה מלאה באחד העורקים וניצלת בדרך נס. זה קרה לקרובת משפחה שלי וזה קרה קודם לחבר מהעבודה.
אני מזועזע מכך.
מה הטעם באקו לב אם הוא לא מזהה חסימות בעורקי הלב ?


תגובות

רפאל שלום, ראשית, יש משהו שגורם אי נוחות בכך שבדיקות רפואיות של הלב עשויות לתת תוצאות תקינות במצב של נזק ללב, זה יוצר חוסר ביטחון ואמון בבדיקות, אלא אם נבין היטב מה מטרתן ומה הן בפועל בודקות. אקג היא בדיקה של הפעילות החשמלית של הלב בנקודת זמן בודדת. לכן אם היה שינוי חשמלי חולף (כמו דופק מהיר) או בעיה לבבית שלא התבטאה מבחינה חשמלית ( כמו דליפה של מסתם), הבעיה לא תיראה באק״ג. אקו-לב היא בדיקת אולטרהסאונד של הלב שמראה את התכווצותו גודלו ואת תפקוד המסתמים של הלב. אם היה התקף שלא היה בולט מספיק כדי לגרום להפרעה בהתכווצות, אם קיימת הפרעה חשמלית שלא משפיעה על ההתכווצות ועוד כל מיני הפרעות שונות, לא נבחין בהן באקו לב וזאת מבלי לדבר על בעיית קלות שלא כל מפענח יודע לזהותן. אקו-לב ואק״ג לא בודקות ישירות את כלי הדם של הלב, הן בדיקות עקיפות לנזקים שיכולים להיווצר בין היתר מפגיעה בכלי הדם של הלב (כמו התקף לב), זאת בניגוד לצנתור וצנתור וירטואלי שהן בדיקות ישירות לעורקי הלב, ולבדיקות כמו מיפוי או אקו-לב במאמץ שבודקות באופן מכוון יותר את אספקת הדם ללב ולכן את כלי הדם. בהחלט יכול להתרחש התקף לב שלא בא לידי ביטוי באקו-לב או אק״ג (אולם זה נדיר) אלא רק באנזימי שרירי הלב, לרוב נראה הפרעה בבדיקה מכוונת, כמו צנתור, צנתור וירטואלי או מיפוי לב. ומעל הכל בקליניקה (מה שהחולה מספר !!!!!). לכן יש חשיבות עליונה למסור מידע מקיף ככל הניתן ולהיבדק ע״י איש מקצוע מיומן שיודע לבצע את הבדיקות המתאימות ולפענח אותם בזמן המתאים ובהתאם לחולה. כל טוב , ד״ר אסי מילויצקי

אלי-65
13/06/18 0:27

מזדהה בהחלט עם העניין, שא.ק.ג. לא מזהה התקף לב. גם אצלי היה התקף לב, ועשו א.ק.ג., ולא ראו כלום, רק כאשר עשו בדיקת דם וראו דבק טרופונין גבוה - 200+ , הבינו שיש התקף לב. רק מעניין, שהמתינו עם הצינתור, עד הבוקר למחרת - אולי כדי לתת תרופות מדללות ושיהיה צום, והחדרת נוזלים בעירוי ועוד...

refael22
03/01/18 13:47

שלום דר, קרובת המשפחה נלקחה למיון בבית חולים ידוע (שאת שמו לא אמסור כאן). עם לחץ בזה ברמה כאב מקסימלי. במשך קרוב ל 8 שעות שהתה במיון עד לצינתור כשעד אז קיבלה רק משככי כאבים עברה אקג. ופעמיים אקו ושום דבר לא ראו. רק אחרי בדיקת אנזימי לב נלקחה בדחיפות לצינתור. אז או ששבתי חולים המכשור ישן או לא אמין או שקרדיולוגים לא יודעים לקרוא אקג ואקו. או שניהם.,. כי אני מתאר לי שאתם לומדים עוד בשנה א בבית ספר לרפואה שאשה בכלל ובפרט מעל גיל 50 שבאה עם לחצים חזקים בחזה בחילות וזיעה קרה זה לא גבר שיש לו צרבות ואולקוס ויש להתייחס אליה במלוא הרצינות. (אני בטוח שכל המחקרים בנושא יצדיקו אתי) ו. ולסיום וזה לא מופנה נגדך אישית חס וחלילה אלא לכלל הרופאים ובמיוחד הקרדיולוגים : האי נוחות אמורה להיות גם אצל הדרג המקצועי ולא רק אצלנו הפציינטים. מן הראוי שתרעננו נהלים תקראו ספרות מקצועית עדכנית כי הגישה הזו הפכה אשה יחסית צעירה ובריאה לנכה.

מצטער בשביל קרובת המשפחה ולך, ההסבר שכתבתי לא ניתן בכדי להסביר את שקרה לה, אלא לתאר מציאות על טכנולוגיה ומכשור בדיקה. כל טוב והחלמה מהירה ככל שניתן ד״ר אסי מילויצקי

דוד.זוארץ
15/01/18 16:48

שלום שאלתי כזו כמה זמן אחרי שעברתי צנטור וסטנד בעורק שהיה חסום אני יכול לטוס? תודה למשיבים

דוד שלום, תשובה פרטנית עבורך צריכה להינתן ע״י הקרדיולוג שטיפל בך. באופן כללי אם הצנתור בוצע לאחר התקף לב , כמובן תלוי בסוגו וחומרתו, יש להמתין כ-4 שבועות לפי מרבית ההנחיות בנושא במידה ואין המשך של הפרעה לבבית או סיכון גבוה להישנות או צנתור חוזר מתוכנן. אם הצנתור היה מתוכנן מראש ולא בוצע עקב התקף לב לרוב ניתן להמתין פחות מפרק זמן זה. אלו הם קווים מנחים כלליים וכמובן שבהתאם למצבך הרופא יתן אינפורמציה והכוונה מדוייקת בעבורך . כל טוב ונסיעה מהנה ובטוחה ד״ר אסי מילויצקי