מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר איתן גור
מנהל המרכז להפרעות אכילה ומשקל במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא, תל השומר.
דנה צינמן ליטרט
דנה צינמן ליטרט
פסיכולוגית קלינית. למדתי באוניברסיטת תל אביב, אני מטפלת בילדים, נוער ומבוגרים. אני עובדת כבר הרבה שנים במערך להפרעות אכילה לילדים ונוער בתל השומר, תחילה כמדריכה במחלקה להפרעות אכילה, בהמשך פסיכולוגית באשפוז יום, עשיתי את ההתמחות האשפוזית במחלקה וגם את התזה כתבתי בנושא הפרעות אכילה והפחד מהחיים. בשבע השנים האחרונות אני פסיכולוגית במרפאה להפרעות אכילה (הייתי שותפה בהקמתה). בנוסף, יש לי קליניקה פרטית ברמת השרון שם אני מטפלת גם בבוגרות המתמודדות עם הפרעות אכילה.
מורן וילנר סקאל
מורן וילנר סקאל
שלום, אני מורן, פסיכולוגית לאחר התמחות קלינית. בשנים האחרונות עבדתי במרפאה וגם במחלקה להפרעות אכילה לנוער בתל השומר. בעבודתי פגשתי מקרוב את המצוקה, הקושי והמורכבות שפוגשות המתמודדות ופוגשים המתמודדים עם הפרעות אכילה, ונושא זה קרוב מאוד לליבי. כיום יש לי גם קליניקה פרטית בצפון תל אביב : https://www.moranws.com/ אני מאמינה שחלק חשוב מתהליך ההחלמה הוא היכולת לא לחוש לבד, בייחוד במצבים וברגעים בהם נדמה שאף אחד אחר לא מבין מה עובר עלייך, והתחושה יכולה להיות מאוד בודדה. לתחושתי, כל אחת וכל אחד ראויים לחיות חיים מלאים ועשירים, ואני מאחלת לך להצליח להגיע לכך!
אפרת וייס שורץ
אפרת וייס שורץ
נעים מאד, אני אפרת, דיאטנית קלינית, בעלת 12 שנות ניסיון בטיפול בהפרעות אכילה במבוגרים ובמתבגרים. בוגרת תואר ראשון בתזונה מטעם האוניברסיטה העברית ובעלת תואר שני במדעי הרפואה מטעם אוניברסיטת תל אביב. דיאטנית קלינית בצוות הטיפולי של המרכז להפרעות אכילה במבוגרים במרכז הרפואי שיבא תל השומר, חברה בצוות הטיפולי במסגרת הדיור המוגן של הבית השיקומי לנשים מחלימות מהפרעות אכילה בהוד השרון, ומטפלת במבוגרים ובמתבגרים המתמודדים עם הפרעות אכילה בקליניקה פרטית בהרצליה.
כמוניהפרעות אכילהאני עם רגל אחת בתוך הפרעת אכילה

אני עם רגל אחת בתוך הפרעת אכילה

07/01/18 22:28
12 תגובות

זה התחיל מצום ממושך עם כמה יחידות בייגלה ליום, והמשיך לבולמוס ורצון וניסיונות להקיא, תחושת גועל , לא סובלת את עצמי אחרי זה, מחפשת שליטה כלשהי והאוכל הוא האויב שלי, כי שם אין לי שליטה, וגם אני מרגישה רע אחרי שאני בולסת/ אפילו אוכלת רגיל. אני מרגישה שאני עוד לא בשלב של חולי. רוצה להפסיק, ולא רוצה להיות שמנה או להרגיש רע אחרי אכילה/ העמסה של אוכל... קיבלתי הפנייה לדיאטנית, אבל אין לי כח לתהליך.. שאני מכירה את עצמי ויודעת שאני אכשל. או אפסיק באמצע. כמו כל הדיאטות שעשיתי בחיי..מה לעשות? אני מיואשת ומדוכאת. ואף אחד לא מבין. החברה היחידה שיודעת מזה טוענת שרק אני יכולה לעזור לעצמי. ולא לדרדר את עצמי. אני מרגישה שאין בי כוחות. משהו עקשן ולא מוכר התפתח בי. אני לא מכירה את עצמי.
בבקשה. אשמח להתייחסות של מומחה/ית!


תגובות

שלום אנונימית וברוכה הבאה. מהקצת שרשמת לנו, אני מתרשמת מסמפטומים של הפרעת אכילה. יתכן וזה לא נמשך זמן רב ולכן אולי את חושבת שאת עדיין לא בשלב החולי, עם זאת, נשמע שאת אבודה וזקוקה לעזרה. אני מבינה מדברייך שאת מעריכה את היכולת שלך להתמודד עם תהליך (דיאטה?) כנמוכה ביותר. בטיפול בהפרעות אכילה, לא עושים דיאטה והטיפול נותן מענה נרחב יותר, מעבר לאכילה ומשקל. יתכן וזה הטיפול שאת זקוקה לו, או לפחות לאבחון מקצועי ראשוני, כדי לדעת איזה טיפול את בעצם צריכה. מה דעתך? תסכימי ללכת לאבחון במרפאה להפרעות אכילה?

אנונימית961
08/01/18 14:49

איפה ממוקמת המרפאה? והאם אפשר לעבור שם תהליך של מיגור התופעה לפני שזה מידרדר לחולי? אין לי עניין באיבחון מפחיד... אני בסה"כ בסדר. בחורה נורמלית וראציונלית. אני מפחדת לאכול ולכן אני בצום. שלא להעמיס. הסכנה שלי היא כמויות. לאו דווקא האוכל עצמו.

יש מרפאות במספר מקומות בארץ. מהיכן את?

אנונימית961
08/01/18 20:51

אזור המרכז... חולון-בת ים- תל אביב.. אני לא רוצה שיאבחנו אותי כסובלת מהפרעת אכילה, כי אני עוד לא במצב הזה, מה שכן אני נזהרת לא לאכול ומדכאה לעצמי את התיאבון כדי לא לבלוס ולהיגעל מעצמי ואז להגיע להתרוקנות מכוונת. וברור לי שזה לא יוכל להמשך יותר מכמה חודשים...אני זקוקה לעזרה בעניין הספציפי הזה. יוכלו לעזור לי שם? במה זה כרוך?

לא יאבחנו אותך עם הפרעת אכילה אם אין לך אחת כזו :) בכל מקרה, יוכלו להמליץ לך על טיפול מתאים על סמך מה שיאבחנו, או במרפאה עצמה, או, אם באמת אין לך הפרעת אכילה, במקום אחר. באזור לך יש את המרפאה בתה"ש, יש את מכון אגם בתל אביב. בשביל להגיע למקומות האלה צריך טופס 17 והפניה מרופא המשפחה וליצור איתם קשר כדי לקבוע תור לאינטייק. בהצלחה ואם יש לך עוד שאלות אות תהיות, אל תהססי :)

אנונימית961
09/01/18 21:17

תודה:)

אנונימית961
11/01/18 22:43

מה יכול לעזור בשביל למנוע הקאה? אני מפוצצתתתתת. לוחץ לי על הסרעפת. אני שונאת את המפלצת הזאת. שמכריחה אותי לתקוף אוכל. כואבת לי הבטן. מה יכול להקל? אני לא רואה פתרון מיידי להקלה. חוץ מהקאה. ואני לא רוצה להקיא. עזרה בבקשה!

את צודקת, אין פיתרון מיידי או "טיפים". מה שאת מבקשת זה אחד הדברים שעובדים עליהם בטיפול. כל אחד מוצא את הדרכים שלו להתמודד עם הדחף ובשביל שהעזרה תהיה יעילה, צריך להכיר אותך וכדי להכיר, צריך זמן. בקיצור, טיפול :). מה קורה עם זה? ואיך את מרגישה הבוקר?

אנונימית961
12/01/18 13:10

יש לי הפניה לדיאטנית, מתכוונת לקבוע תור, לנסות, אולי. למרפאה להפרעות אכילה אני לא מתקרבת. עדיין לא. ישנתי וגם קמתי עם מועקה בחזה. סחרחורות ובחילות. כרגע לא אוכלת, ולא מצליחה לשתות. אתמול, כשנכנסתי ויצאתי מהשרותים במלחמות להקיא/ לא להקיא, התקשרתי לחברה שעזרה לי. ועברתי את זה. שיגע אותי שלמרות שאכלתי קצת באותו יום, בא לי התקף. רציני ומגעיל. קניתי בחוץ, וחזרתי הביתה והמשכתי עוד, ועוד, ואז נרדמתי. כשקמתי, וראיתי את כל האריזות רציתי פשוט למותתתת!!! והרגשתי ממש ממש רע. עלו לי גלים של בחילות, ומועקה וקושי לנשום עמוק, ושנאה. הו, אלוהים. כמה שנאה. כמה בושה. כמה חרטה. וניסיתי כל דבר אפשרי כדי שזה לא יקרה. והצלחתי. נכון להפעם. אבל אין לדעת מה יהיה מחר. ומחרתיים. ובכלל. תודה על התעניינות והתמיכה:)

זה מצוין שנעזרת בחברה והצלחת לא להקיא. ניצחון קטן וחשוב :) מקווה שהדיאטנית שפנית אליה היא של הפרעות אכילה. בהצלחה!

אנונימית961
14/01/18 14:03

היום לא ממש הצלחתי. לצערי. הקאתי מעט מאד, אומנם, אבל הרגשתי קצת יותר טוב. אין בי טיפת אמון בעצמי הוא מרוסק. לפרורים קטנטנים. אני לא יכולה להיות לבד, עם עצמי בבית? ללמוד למבחן? צריכה כל הזמן להקיף את עצמי בחברות כדי לאכול מעט, לא לצום, לא להגיע לבולמוס, לא להקיא/ לנסות להקיא לאחריו. אבל ברגע שאני לבד- נגמר הסיפור. מה יהיה???

אנונימית961
15/01/18 0:35

היי דנה. ניסיתי לקבוע תור לדיאטנית. רק עוד שבועיים יש תור. וגם, אין סיווג של דיאטנית מסוימת, אלא הולכים ואם היא לא מצליחה לעזור, היא מפנה לגורם רלוונטי. לדברי המוקדנית של הקופ"ח. אני מפחדת לחכות עוד שבועיים. מה יהיה עד אז. אולי גרוע יותר. אני מבולבלת נורא. לא מבינה מה קורה איתי. יום אחד אני מחליטה להלחם. ורגע אחרי, זה סוטר לי בפרצוף. או יותר נכון בבטן. בלוע. את מקבלת באופן פרטי? או דרך קופה כלשהי? או אולי יש מישהו שאת יכולה להפנות אותי אליו?