נתן שלום אינני רופא .אני מבין ומזדהה עם דאגתך הרבה .המוח זה האיבר היחידי שרב הנסתר מהנגלה דרכם של רופאים הינו לא להבטיח הבטחות ולא ליצור ציפיות גם כי גם הם לא יודעים בעצמם .אין מה להבהל מהפרכוסים תשאיר את העיניין הזה לרופאים כשזה קורה ואם אין טיפול לזה תתייעץ עם נוירולוג נוסף חיצוני .אני מציע לך ללוות אותה בדרך הכי טובה שיכולה להיות בשבילך .זאת אומרת להיות לידה לא כל הזמן להחזיק בידה כשאתה נמצא לידה שתדע שאתה נוכח .לדבר אתה להשמיע לה מוסיקה רגועה שהיא אוהבת .בשום פנים אל תטפל בה תשאיר את זה לאחיות ולכוח העזר.אל תישאר לידה כל הזמן אבל חשוב שתעקוב ותבדוק את ההזנה שלה הטיפול בה ואם אפשר לא לבדך אלא בתורנות עם עוד מישהו .תבקש רשות ותוציא אותה לשמש .יש ימים ולילות שהמיזוג קר מדי או חם מדי שהתאורה חזקה וכל רעש קטן מציק והריחות .תשתדל שהיא תהיה בהרגשה נוחה .הסיכוי שלה ושלי ושלך לחיות גם מחר אינו ידוע לאף אחד .והכי חשוב השאיפה לטוב אינה לשווא הפרי בוא יבוא.

חשוב להבין היכן בדיוק הדימומים ומה גרם להם. כמובן שיש לבצע גם הערכה נוירולוגית כדי להעריך את מידת הנזק. פרכוסים הינם שכיחים לאחר דמם תוך מוחי וניתן לטפל בהם באופן תרופתי.

דימומים לא תמיד נספגים הכל תלוי באזור במוח. מעבר לכך,אם אינך שלם עם חוות הדעת של הרופאים תפנה לייעוץ נוירוכירוגי נוסף ואז להחליט. לא רוצה להיות נביא זעם אבל במקומות סיעודיים רמת כוח האדם וכמותו נמוכה פועל יוצא שאמת ההשגחה והמקצועיות לוקות בחסר.