מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר איתן גור
מנהל המרכז להפרעות אכילה ומשקל במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא, תל השומר.
דנה צינמן ליטרט
דנה צינמן ליטרט
פסיכולוגית קלינית. למדתי באוניברסיטת תל אביב, אני מטפלת בילדים, נוער ומבוגרים. אני עובדת כבר הרבה שנים במערך להפרעות אכילה לילדים ונוער בתל השומר, תחילה כמדריכה במחלקה להפרעות אכילה, בהמשך פסיכולוגית באשפוז יום, עשיתי את ההתמחות האשפוזית במחלקה וגם את התזה כתבתי בנושא הפרעות אכילה והפחד מהחיים. בשבע השנים האחרונות אני פסיכולוגית במרפאה להפרעות אכילה (הייתי שותפה בהקמתה). בנוסף, יש לי קליניקה פרטית ברמת השרון שם אני מטפלת גם בבוגרות המתמודדות עם הפרעות אכילה.
מורן וילנר סקאל
מורן וילנר סקאל
שלום, אני מורן, פסיכולוגית לאחר התמחות קלינית. בשנים האחרונות עבדתי במרפאה וגם במחלקה להפרעות אכילה לנוער בתל השומר. בעבודתי פגשתי מקרוב את המצוקה, הקושי והמורכבות שפוגשות המתמודדות ופוגשים המתמודדים עם הפרעות אכילה, ונושא זה קרוב מאוד לליבי. כיום יש לי גם קליניקה פרטית בצפון תל אביב : https://www.moranws.com/ אני מאמינה שחלק חשוב מתהליך ההחלמה הוא היכולת לא לחוש לבד, בייחוד במצבים וברגעים בהם נדמה שאף אחד אחר לא מבין מה עובר עלייך, והתחושה יכולה להיות מאוד בודדה. לתחושתי, כל אחת וכל אחד ראויים לחיות חיים מלאים ועשירים, ואני מאחלת לך להצליח להגיע לכך!
אפרת וייס שורץ
אפרת וייס שורץ
נעים מאד, אני אפרת, דיאטנית קלינית, בעלת 12 שנות ניסיון בטיפול בהפרעות אכילה במבוגרים ובמתבגרים. בוגרת תואר ראשון בתזונה מטעם האוניברסיטה העברית ובעלת תואר שני במדעי הרפואה מטעם אוניברסיטת תל אביב. דיאטנית קלינית בצוות הטיפולי של המרכז להפרעות אכילה במבוגרים במרכז הרפואי שיבא תל השומר, חברה בצוות הטיפולי במסגרת הדיור המוגן של הבית השיקומי לנשים מחלימות מהפרעות אכילה בהוד השרון, ומטפלת במבוגרים ובמתבגרים המתמודדים עם הפרעות אכילה בקליניקה פרטית בהרצליה.
כמוניהפרעות אכילהעזרה איך להתמודד...

עזרה איך להתמודד...

19/03/18 13:04
5 תגובות

אני אמא לנערה בת 17. בגיל 15 החלה אנורקסיה ובולימיה. היתה בטיפול אצל גיאטנית.פסיכולוגית וגם אנו ההורים. לאחר חי שנה חצאה מזה....כיום היא בת 17 ושוב חזרה המחלה. היא אוכלת ומקיאה. כבר חודשים רבים. מסרבת בכל תוקף ללכת לטיפול. לא עוזר כמה דברנו על זה.
מה לעשו כשהיא בהתקף?
האם להעיר משהו. לעצור את ההתקף? אני רואה אתזה מול עיני וזה קשה מנשוא. לעיתים גם באמצע הלילה שומעת אותה אוכלת שעה ואז מקיאה. אני משתדלת לא לאמר כלום כשזה בלילה. אבל אם אני מתעוררת ושומעת. להעיר לה?
אני כבר לא יודעת איך לנהוג. לא יודעת מה להגיד


תגובות

שורדת.
19/03/18 21:03

שלום לך אמא יקרה!! אני בולמית/ אנורקסית קרוב ל19 שנים יום יום כל היום. מהמקום האישי שלי אני לא הייתי רוצה שיעירו לי מכיוון שאקט האכילה וההקאה איננו בשליטה זה כאילו אדם אחר משתלט על גופך וסוחט את נפשך .. מה שגם זה מלווה בתחושת אשמה בושה גועל וזה רק קצה הקרחון. לכן אין להעיר בזמן "שהשד " משתלט עלייך כי זה לא יועיל להיפך רק יקשה.. אבל כן באותה נשימה תקחי את הבת שלך ביום "טוב" שלה ופשוט תגידי לה שאת יודעת מה עובר עליה שאת אוהבת אותה ושאת פה בשבילה !!! מה שכן היא בת 17 ועדיין תחת חסותך מה שאני אומרת ..כן כן כן לטפל בזה בכל האמצעים שניתן פשוט לתת לה להבין באהבה וקבלה שהיא צריכה טיפול.. הגישה והרצון שלה לטיפול הכי חשוב ובאמת שזה הזמן לעצור את זה אחרת... אני התחלתי בגיל צעיר 15 והייתי מטופלת אינטנסיבי במרפאאה להפרעות אכילה כשנתיים אבל ללא הועיל .. ממה שנשמע ממך כבר הייתה הפוגה וזה כבר נותן לך תקווה שהיא יכולה לצאת מזה רק את מכירה את הבת שלך ויודעת מה הדרך לליבה ...אל תוותרי תתעקשי שהיא לא תגיע למצב שלא ניתן לעשותכלום שזה כבר חלק מהחיים כמו לנשום.. מאחלת לך ולה שתמצאו את הדרך והכוחות לצאת מזה

יוליה9
20/03/18 1:18

בזמנו, כשהייתה לי הפרעת אכילה, הסתרתי את זה מהוריי. הם גילו זאת לאחר 4 שנים שלא ידעו על כך כלום. אני זוכרת שהיה בי דווקא הרצון שידעו, שישאלו פשוט מה שלומי ואיך אני מרגישה? זה הכל. אבל היו מאוד עסוקים עם אחותי, ובעבודה שלהם, ואני הייתי סופר סודית מכל הבחינות. שירתתי גם מחוץ לבית במודיעין, אז בכלל, חייתי ב3 עולמות שונים - שלי עם הפרעת האכילה, העולם של המודיעין, והעולם החיצוני שהכיר אותי כיוליה המדהימה שתמיד יש לה חיוך על הפנים ומדריכה את כל העולם ואחותו. אני חושבת שעצם זה שאת חלק ממה שבתך עוברת זה יתרון גדול. למרות שזה בטח קשה מנשוא (אני לא יודעת, לא הרגשתי על בשרי, אך מתארת לעצמי..). חושבת שלקבל מחמאה זה תמיד טוב והיה משמח אותי בזמנו. פשוט לדבר עלי, ולא על המשקל או האוכל. בכלל לא לשים לב לאוכל, עד כמה שזה קשה לאמא. את יכולה לקרוא קצת בבלוג שלי, אולי זה יאפשר לך להבין מה היא בדיוק עוברת ומה הדברים שכדאי ללמוד בדרך כדי להחלים. כמובן, כל אדם ייחודי ועובר מסע שונה, אך יש שיעורים מאוד דומים למי שיש לו הפרעות אכילה. תקראי, ומוזמנת להיות איתי גם בקשר בפרטי אם את רוצה. https://www.camoni.co.il/***-%D7%91%D7%99%D7%97%D7%93-%D7%90%D7%99%D7%9F-%D7%A4%D7%97%D7%93-*** את אמא מדהימה:heart:

אמ78
20/03/18 15:39

תודה רבה. רגשת אותי מאד מאד. אנסה לעקוב על הבלוג ולהיות איתך בקשר בפרטי. אודה לך אם תוכלי להיות בקשר איתי כי אני מעט לא יודעת איך להשתמש בטכנולוגיה זו. מביך, אך זו האמת

פפפפ
22/03/18 13:57

היי כהורה וסובלת מההפרעה זה תלוי בטיפול טוב והדרכה מקצועית שלכם מתי לתת גב להפרעה ומתי לא מתי רק לחבק ומתי ללחוץ שולחת לכם הרבה כוחות

mm1
01/04/18 23:20

היי, לא ממליצה להעיר, התחושה גם ככה מאכזבת ולא נעימה (בלשון המעטה) וכשמעירים ההפך הגמור קורה. יותר התקפים ויותר זלילות (מניסיון)