שלום. אינני רופא. כדאי שתפני לנוירולוג. הסיכון בטיסה ממושכת הנה חוסר התנועה לחץ האוויר וריכוז החמצן במטוס שהוא יחסית שונה. ובעיקר שינוי בהרגלים כמו לוחות זמנים שהשעון הביולוגי לא רגיל. מאכלים אסורים בתכלית האיסור כמו משקאות שונים מסוכרים דיאט ולא דיאט דברי מתיקה ומלוחים משומרים ומעושנים ומטוגנים הגורמים ליובש לחץ דם ועוד. לו אני במקומך הייתי נוטל את התרופות כסידרם. שם על רגלי גרביים אלסטיות לשפר את זרימת הדם. לובש בגד קל שאת רגילה גופיות ותחתונים נווחות ללא חגורות נמנע מלקרוא להסתכל זמן ממושך באורות ובמסכי טלביזיה ואייפון ואייפד. יושב ליד המעבר וקם כל חצי שעה לפחות. אם זה מתאפשר לך ממליץ לטוס במחלקה בה תוכלי לשכב מו מחלקת עסקים. קחי אתך מכתב מהרופאה על מצבך התרופות. זיכרי שאין מניעה לביטוח מלא אלא אם כן אושפזת חצי שנה לפני ואז הביטוח יחריג את החלק בגופך שבגללו אושפזת. מציע לך לקחת מד לחץ בצורת שעון על היד ומד סוכר. ולסיום שוב התייעצי עם נוירולוג אם לשנות את התרופות. זכרי יום לפני הטיסה מנוחה מלאה ויום אחרי הטיסה מנוחה מלאה. בהצלחה

תודה לך איציק, הבנתי את הרעיון. בגדול אתה עוזר לי "לאמת" את החששות שלי. ודרך אגב מאז הארוע אני לא שותה אלכוהול אפילו לא טיפה וגם לא מיצים או משקאות מוגזים. רק מים וקפה ללא קפאין

רק הרפא המטפל המכיר את מצב כלי הדם המוחיים שלך רשאי לאשר טיסות כל כך ארוכות. באופן כללי , ומבלי להתייחס לתסמונת המויה מויה, בטיסות ארוכות קיים כמובן גם הסיכון כי לא יהיה ניתן לטפל בארוע מוחי במידה וחלילה יתרחש בחולה הנמצא בסיכון גבוה. בחולים מורכבים יש צורך לקבל אישור פרטני מהרופא המטפל.

תודה רבה לך ד"ר אוריאל על תשובתך. לדעתי לא אקח את הסיכון ,יש מספיק מקומות בעולם בטיסות קצרות והכל בסדר. חג שמח ומועדים לשמחה.