היי עמי, זיוה נמצאת עכשיו בסדנה, לא? היא אמורה גם להתחיל טיפול תרופתי מיד אחרי החג? למה לדעתך היא תחזור לעשן ביום ראשון? אני חושבת שזה שאתה מבין אותה ותומך בה ונמצא שם בשבילה זה הכל. אפשר גם לשים לב ללכת יחד למקומות שיקלו עליה כמו מקומות שגם כך לא מעשנים בהם, ואין ריכוז מעשנים (סרט לדוגמא). אם הולכים למסעדה לשבת בכוונה בפנים (מבלי לעשות ענין, פשוט להתיישב מראש ולבקש שישימו בתוך המסעדה). לא לקבוע עם חברים מעשנים בתקופה הקרובה, ולהיפך להציע וליזום מפגשים עם חברים לא מעשנים. בנוסף מחוות קטנות של פינוק ותמיכה - פתק קטן בבוקר שאומר כל הכבוד על יום נוסף ללא עישון/ מתנה קטנה לכבוד עוד יום. זה כבר תלוי באישיות של האדם עצמו ואני מניחה שאתה מכיר אותה הכי טוב - האם היא תעדיף מחווה גדולה פומבית יותר (לדוגמא אם אתם במפגש עם חברה לציין בקול רם כמה אתה גאה בה על כך שלא מעשנת) או דווקא משהו אישי קטן כמו פתק ממך שהיא תוכל לקרוא אפילו לא בנוכחתך? יש הרבה דברים קטנים שיכולים לסמל את זה שהיא לא מעשנת כמו בושם קטן (ריח יותר טוב), זר פרחים וכו'.

זיווה שלי קיבלה את המרישם לצ'מקיס אך עדיין לא קיבלה אותם פיזית . היא רומזת לי בעדינות מאוד שכנראה לא בא להפסיק לעשן שוב . היא עושה את זה שוב פעם, בשבילי כדי שהיא תגיד לי הנה ניסיתי ולא הצלחתי . תעזוב אותי . היא שנים לא עישנה לידי , תמיד אנחנו יושבים לא באגף המעשנים . אם יש אירוע חברתי שיש סיכוי שהיא תעשן שם , אני לא הולך איתה . בסוף השבוע האחרון היא פינקה את עצמה בשרשרת חדשה ואמרתי לה זאת מתנת גמילה וגם סיפרנו לילדה הגדולה שאמא החליטה להפסיק לעשן . אני כותב לה ומקדיש לה שירי אהבה במייל ובהודעות כדי לשמח אותה ,אך אני לא רוצה להמאיס את עצמי עליה . רוב החברים שלנו הם חבר'ה מעשנים וזיווה שלי מקנאה בהם , היא מרחמת על עצמה כי לא חופשיה לעשן . לי אין מה לעשות מול זה . אני אקח את עצות שלך ואנסה לעשות משהו שיעודד אותה להמשיך בתהליך גמילה.

היי עמי, ממה שאתה כותב אני מבינה שאתה חושב שהיא מנסה להפסיק רק בשבילך, ובפועל אם זה היה תלוי רק בה היא לא הייתה רוצה להפסיק? האם הבנתי אותך נכון? אולי לנקוט בשיטה של להודות לה על המאמץ שהיא עושה בשבילך וכמה אתה מעריך את זה ויודע שלא קל לה (כלומר פחות דגש על הגמילה ויותר על העובדה שאתה מעריך את העובדה שהיא משקיעה את המאמץ הזה ומוכנה להפסיק רק בשבילך).

כשמלחיצים מעשנים אז הם רק מעשנים יותר וחווים תחושות לא נעימות של מחנק ופאניקה, זה שהיא משחקת עם כן לא כן לא זה כבר מראה על כך שהיא עוברת תהליך של הבשלה רגשית לגבי המוכנות שלה להפסיק לעשן, אם זיווה קוראת- זיווה נסי להפסיק רק לשלושה חודשים לראות איך החיים בלי ההתתמכרות, כי עכשיו את מכורה ואין לך בחירה אם לעשן או לא לעשן, את מעשנת כי את "חייבת" שיהיה לכם שחרור מעבדות לחירות, ולתת לזיווה את המרחב יעזור לה בתהליך

תודה יעל על המילים החמות. כאשר אני מראה לזיווה היא נאטמת לתהליך.הגמילה ואומרת שזה מלחיץ אותה וגורם לה לעשן יותר. אני כן משתמש בעצותייך ומילותייך ושותל אותם בהודעות שאני שולח לה. כך אני עושה עם שלל העיצות שאני מקבל כאן

הי עמי אני מצטרפת לעצות שנתנו לך ומעודדת אותך לתת לזיווה להתקדם עם הסדנה והתרופה בקצב שלה ולראות מה קורה. לזיווה אני אומרת: את מנסה כרגע להפסיק לעשן בגלל מוטיבציה חיצונית שבאה מהכיוון של עמי. לפעמים מוטיבציה חיצונית הופכת להיות מוטיבציה פנימית ואז תהיי הרבה יותר מגוייסת לתהליך ותתחילי לחשוב בעצמך על פתרונות שיעזרו לך להתמודד. עד כמה חשוב לך להפסיק לעשן מ 1-10? מה צריך לקרות כדי שתגידי מספר יותר גבוה מהתשובה הקודמת? מה יעזור לך? מה יקל עליך? לפי התשובה שלך אפשר לתת לך תמיכה יותר מדוייקת.

נילי שלום , לצערי זיווה שלי לא משוחחת איתי בפתיחות רבה על כך ודי נסגרת כאשר אני מעלה את הנושא . אני בעדינות רבה , מעודד ותומך , אני מקווה לפתוח איתה את הנושא בהתכתבויות במייל כאשר היא תחזור לעבודה . ככה יותר קל לה ולי . בהתכתבות במייל . במהלך השבועות הקרובים אדווח בכל התפתחות , כולי תקווה שתהיה התקדמות לטובה . תודה וחג שמח

אני יודע שהכול זה תהליך ותהליך ארוך מאוד . ארוך מאוד ואני יכול רק לדמיין את מה שעובר לרעייתי האהובה בראש . ואני יודע שזה מאוד קשה . אז היא לא הצליחה לנסות לא לעשן במהלך השבוע הזה בבית . ואין שום הצלחה גדולה למנף , יש הצלחה קטנה של ירידה כמות ואני נאחז בזה כמו ניצול מטביעה , שנאחז בקרש בלב ים סוער . במקום 7 סיגריות , היא הצליחה לעשן רק 3 . והיא אמרה לי עוד מעט כפרה עלייך , עוד מעט . ואני נוטה להאמין ומכין לה הפתעה טובה ליום ראשון , הפתעה שתתן לה מוטיבציה אני מקווה . תודה לכולם על ההקשבה .

זה בדיוק מה שעובר לרעייתי האהובה בראש כל הזמן הזה , לכן אני לא מצבי אוליטמטום או שואל מתי , יודע שזה רק עניין של זמן . תודה רבה יעל על התמיכה והתשובה . חג שמח ומלא אוויר צח .

הכי קל זה לוותר להמשיך עם ההרגל המגונה . הכי קל זה להבטיח ולא לקיים . הכי קל זה לרצות אך לא לעשות דבר כדי להתחיל . רעייתי עדיין לא הביאה את הכדורים מהמרפאה , אני מבין שזה קשה מאוד ללכת ולהתחיל את הצעד הזה . אנחנו נמצאים בלחץ מטורף של מעבר דירה והייתי איתה מספר ימים יחד . בימים האלה היא עישנה אולי אחת שתיים , כאשר היא ישבה עם השכנה בבית הישן לקפה של בוקר . אתמול חזרנו לעבודה והיא הסתערה על הקופסא כאילו אין מחר . אני יודע זה עניין של זמן , עוד קצת , בהבנה שלה היא אמרה לי אני מפסיקה בגללי בגלל שאני רוצה . לא בגללך , אני מבין שזה צעד אחד קדימה , 4 אחורה . צריך המון סבלנות וזה חייב לקרות ברגע שהלקוח רוצה , לא שהסביבה רוצה . תודה לכם על הקשבה והפריקה . חג עצמאות שמח

המון תובנות חשובות. לפני כחודש קראתי על הגמילה של מישהו והוא כתב ששנתיים הוא התבשל עם המחשבות לפני שהפסיק לעשן. ואהבתי את הניסוח. אכן אנשים צריכים זמן "להתבשל" עם ההחלטה וכל אחד שונה ואצל כל אחד זה קצת אחרת. יכולה לספר לך שהיה לי מטופל לפני מספר שנים שבמשך 14 פגישות (מתוך 16 מתוכננות) אחת לשבוע הגיע בקביעות, סיפר על החששות והלבטים, שיתף פעולה. כל מפגש הסתיים בכך שהוא התחייב שהשבוע הוא הולך לרופא לקחת מרשם. רק במפגש ה- 15 הוא חזר שהוא התחיל את הטיפול התרופתי.... והוא נגמל:teeth:

זיווה שלי מבושלת כבר 10 שנים תמימות , כל יום ראשון לפני החזרה לעבודה היא חושבת על להפסיק , באוקטובר 2014 התחילה תהליך של גמילה עצמית ולא צלחה לה הדרך , חזרה והפסיקה למספר שבועות כל פעם , עד שביוני 2015 הלכה לסדנה אחרי שהיא התבשלה שנה ויותר . לקחה את הצמפיקס למשך זמן קצר כחודש בלבד . הצליחה להחזיק מעמד 8 חודשים , לאחר מכן חזרה לעשן למשך שנה כמעט והפסיקה לשנה חודשיים , עד שחזרה לעשן בספטמבר האחרון . בינואר היא החליטה להתחיל תהליך גמילה לכבוד יום הולדת 40 , גם לא הצליחה להיגמל באופן עצמי ושוב נרשמה לסדנה של הכללית . במרץ קיבלה את המרשם ומאז הוא בתיק שלה . אני לאט לאט מפנים ששוב זה לא יקרה , אתמול בלילה שהערתי לה על הריח אחרי שעישנה חצי קופסה בחצי יום , היא נסגרה ואמרה לי שזה חלק מהתהליך ( מבין אותה לחלוטין ) ומקווה שאני לא עושה אף טעות איתה . אני מדבר רק כאן ובבית שותק ומתאמץ לא להעיר והיא אומרת לי השתיקה שלך כל כך צורמת שזה יותר קשה מאשר אני מדבר איתה . אין לי יותר עצות לעצמי וכאן אני פורק ומשתף . תודה לכם על ההקשבה .