שלום,
אני סטודנטית להנדסה,
בתור ילדה אובחנתי עם לקות למידה "איטיות כללית" התגית הזאת מאוד השפיע על ההתנהלות שלי בחיים (מניחה גם שזה מה שגורם לי להילחץ כל כך ממסגרות זמנים) בהמשך התברר שזה נובע מהפרעת קשב (מה שלא טרחו לבדוק בניצן).
לא קיבלתי טיפול תרופתי ובהמשך כשקיבלתי גיליתי שרטלין וקונצרטה עושים לי נזק יותר מתועלת.
לא מזמן גיליתי את הפוקלין, מה שמאפשרים עכשיו לקבל ממכבי והכדור הזה ממש עזר לי עם הריכוז, פתאום התחלתי להקשיב למה שנאמר בהרצאות וגם להתרכז ולהיות יותר פרודוקטיבית בלמידה, הייתי כל כך בפוקוס כמו שבחיים לא הרגשתי, למען האמת לא ידעתי שזה אפשרי להרגיש ככה.
התופעות לוואי היו מעט בחילות וסחרחורות בבוקר בתחילת ההשפעה התרופתית, לפעמים אמרו לי שאני קצת עצבנית אבל לא כמו עם רטלין וגם הייתי קצת בחרדות לעיתים (רק אם הייתי צריכה להתרוצץ הרבה באותו יום), אבל מה שהכי הפריע זה שהפסקתי לישון וגם כשכבר ישנתי השינה לא הייתה טובה, אז החלטתי להפסיק עם הכדור, לעשות ספורט בבוקר ולקוות שזה יספיק.
האם זה יספיק?
עלה בי חשש שלא כי אין לי מושג מה נאמר היום באף הרצאה שהייתי בה...
עבדתי מאוד קשה להעלות את הממוצע שלי כשהתחלתי להאמין בעצמי עוד לפני שהתחלתי עם הכדור הזה וגם איתו... כלום לא בא בקלות כרגיל... אני מאוד קרובה להיות מצטיינת ואני כותבת את זה כדי להבהיר שלא מדובר במשהי שמדשדשת או מנסה לתלות את ההצלחה בכדורים, אני יודעת שאפשר בלי אבל בלי יש את התחושה הזאת שאני זה רק חלקי ממני כי אין מספיק זמן ביממה לפצות על הריכוז הלקויי...
האם כדאי לי אולי בכל זאת להמשיך עם הכדור, להוריד מינון במקביל לפעילות הגופנית? ולקחת אותו מוקדם יותר בבוקר? האם לתת לספורט לבדו יותר זמן להראות תוצאות? זה ממש קשה לי לחזור למשמעת העצמית שהייתה לי בלי הכדורים בגלל שגיליתי שאפשר אחרת...
אני מבולבלת ולא יודעת איך לפעול?
אשמח לעזרה בנושא
תודה מראש