הם יברכו אותו היום - 'שתהיה לראש ולא לזנב',
אך גם אם הוא צאצא למשפחת אריות - הוא בסך הכל חתול אם הוא מתנהג כמו ארנב.
הוא ממשיך להביט על החיים מתוך אשנב,
לשחזר שוב ושוב איך בעבר - עתידו נגנב.
מאחורי אינסוף מסכות - מסתתרות פניו,
יגון עמוק כאוקיינוס - בתוך עיניו.
האוורסט האישי שלו לפניו,
אך כתפיו שחו - כוחו כבר אינו במותניו.
והנה מגיע לו עוד ראש השנה,
אך חוץ מן התאריך ומנות גדושות סבל - מה בעצם השתנה?
אומרים שהחיים הם מתנה,
בשבילו המוות הוא גואל - וה'חיים' הם זמן מבוזבז בהמתנה.
החיים הם בסך הכל תחנה - ילדות, בגרות,זיקנה,
לפעמים הוא תוהה, בשביל מה להעביר את הזמן בדרך ארוכה - אם כבר יודעים מהי המסקנה?
הם מברכים אותו 'תיכתב בספר חיים' - אך הוא רוצה להיכתב בספר מתים,
הוא היה רוצה להיכתב בספר חיים - אך חיים אמיתיים, לא כאלה שמלאים בסיוטים.
ואם כבר חיים - אז חיים רגועים ושקטים,
בלי דרמות, טרוריסטים או קונפליקטים שמשאירים אחריהם שובל של לבבות שחוטים.
היום ראש השנה - היום בו כולנו נשפטים,
ולכולנו יש את הבחירה בין להיות תובעים - או להצטרף לצוות הפרקליטים,
אך לפני שאנחנו בוחרים, חשוב לזכור שבצורה שאנחנו שופטים אחרים - עושים בנו שפטים.
בין שקרים לאמת,
תוהה לעצמו גוף עם אדם מת.
גם אם במשך שנים היית לזנב - אולי הגיע הזמן להחזיר עטרה ליושנה,
אולי הגיע הזמן להיות 'ראש' השנה?