שלום,
מעולם לא כתבתי בקהילה, מרגיש לי קצת חושפני אבל אנסה.
כבר מעל 15 שנה על כדורים אנטי דיכאוניים, בשילוב לסירוגין של טיפול פסיכולוגי כזה או אחר. אני מנהלת אורך חיים תקין לכאורה, אנשים מבחוץ אינם יודעים דבר על התחושות שלי. בשנתיים האחרונות אף התחלתי לקחת פרוביג׳יל עבור העייפות הכרונית שהקשתה עלי מאוד, כדור זה עוזר לי רבות כי יש בו חומרים מעוררים ונותן תחושת היי למשך כמה שעות (לא תמיד אבל הרבה).
בתקופה האחרונה שאני כבר סוגרת את שנות השלושים שלי, רמת החרדה והדיכאון עלו כמו מחשבות כאלה ואחרות. לא הצלחתי למצוא זוגיות, מה שגם מחריף את התחושות ( לא רוצה להכנס לנושא ילדים כאן). שהתחלתי טיפול לפני מעל עשור, המחשבה והתקווה היו שאני צעירה ועדיין אפשר לתקן. היום אני מבינה שלא, הכל נכשל והכדורים רק מחזיקים אותי פחות או יותר. אני עובדת משרה מלאה (רבים היו אולי מקנאים, לי זה לא מסב אושר והרבה פעמים עצבות), ואף מתנדבת מעל 80 שעות בחודש בשנה האחרונה. אני מרגישה שקשה לי יותר ויותר להמשיך ופוחדת שכל רגע אתפרק ולא אוכל לקום יותר.
לאחר ביקורים אחרונים אצל הפסכיאטר, הבנתי שאין יותר מה לעשות ומבחינתו המצב שלי טוב מספיק.
התייאשתי גם ממטפלים פסיכולוגים מכל סוג ומין, לא היה שום שיפור משמעותי עם אף אחד מהם.
כחלק מההתנדבות שלי אני נתקלת ורואה שהתופעה של הדכאון והחרדה וכן רמת ההתאבדות בארץ ממש גבוהה.
האם אתם יכולים אולי לכוון אותי לטיפול שאולי לא שמעתי עליו? כי רק להשאר בחיים זה לא לחיות.
אם יש רופא, אפילו פרטי שאתם יודעים שמידת ההצלחה הטיפולית שלו גבוהה, אשמח אולי לנסות.
כרגע אני עוד נלחמת, אבל אחרי שנים אני כבר מותשת.
שיחה וחיבוק לא עוזרים כבר. אני צריכה תאכלס.
תודה