מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבatrial fibrilation

atrial fibrilation

11/10/18 1:39
3 תגובות

שלום רב,
היה אירוע אחד של atrial fibrilation
אחרי אקו נאמר שהמצב גבולי ואם יהיו פרפורים בלב לרוץ לעשות ekg.

אם יהיה עוד אירוע של פרפור פרוזדורים צריך לטפל בבעיה. יכול להיות שמדובר באירוע חד פעמי.

מה שלא הצלחנו להבין מה זה בדיוק אומר- אחרי כמה זמן אמור לחזור הפרפור פרוזדורים כדי לדעת שזה לא חד-פעמי?

בינתים Eliquis 5 *2 ביום. הל"ד עלה וצריך יותר אנלפריל -מ 2.5 מג ליום 5מג. יש מצב שהל"ד עולה מה eliquis?



תודה רבה!!


תגובות

שלום, פרפור עליות (atrial fibrillation) היא הפרעת קצב של המדורים העליונים בלב (עליות/פרוזדורים). ככלל ברגע שמתעדים פרפור באק״ג ההתייחסות אל המצב הוא כאל מצב כרוני. ולכן מטפלים בנוגדי קרישה שמטרתם לדלל את הדם ולמנוע היווצרות קרישים וסיבוכים של שליחתם לאיברים שונים (ובכך למנוע אירוע מוחי, הפרעה כלייתית וכו׳). בנוסף רוב המטופלים מקבלים תרופות להאטה של הדופק בכדי למנוע עליה מוגזמת בקצב הלב, תרופות אלו רבות והנפוצות בהן הן - חסמי בתא (קרדילוק, נאובלוק, לופרסור, קונקור, נורמיטן) או חסמי סידן (איקקור, איקפרס, דילטאם). אצל חלק מהמטופלים עם פרפור עליות יש תחושה ברורה של הפרפור והוא מפריע. ובמקרה זה, לרוב יש נסיון ״להפוך״ את הקצב, כלומר להחזיר את קצב הלב למצבו התקין = קצב סינוס, בכדי להקל על המטופל. אולם ל״היפוך״ זה אין חשיבות רבה מבחינת השפעתו על הלב והגוף אלא כאמור, בעיקר להקלה על התחושה הלא נעימה. מטופלים אחרים לא חשים כלל את הפרפור ולכן לרוב הטיפול בהם מתרכז בדילול הדם והאטה של הדופק מבלי לנסות ״להפוך״ את קצב הלב. בחלק מהמקרים הפרפור מופיע ונעלם. בהתאם לעתים מרגישים אותו ולעתים לא. ההתנהלות מבחינת הדחיפות הרפואית בעיקר תלויה בתחושה של החולה באותו רגע, ואם הוא חש לא בטוב, יש צורך להגיע מוקדם לרופא/ מוקד או אם אין ברירה למיון ולעבור בירור ובמידת הצורך נסיון ״היפוך״ של הקצב (חשמלי או תרופתי) או האטה מבלי היפוך. לגופה של השאלה, לרוב פרפור הוא לא ענין חד פעמי, לעתים ההרגשה של הפרפור מופיעה וחולפת, ובמידה והיא מפריעה או מלווה בחולשה, קוצר נשימה או כאב בחזה יש לפנות לקבלת הערכה וטיפול רפואי בהקדם. לגבי עליית לחץ-הדם, זו אינה תופעת לוואי מעשית של אליקוויס, שהינה תרופה לדילול הדם. כל טוב, ד״ר אסי מילויצקי

kmsp
11/10/18 13:30

תודה רבה גדולה על ההסבר המפורט והכי חשוב - מובן מאד. יש עוד שאלה בבקשה: הל"ד מטופל כ 14 שנה, התחלנו עם נורמיטן שהוריד את הדופק ל 40-42- לציון: הדופק תמיד היה נמוך - כ 50. אחרכך עברנו לאנלפריל 2.5 מ"ג שעבד טוב כ 10 שנה ואז עלה ה potassium. הנושא של האשלגן טופל עם שינוים בהרגלי אכילה . עכשיו יחד עם האירוע של פרפור פרוזדורים יש עליה קבוע בל"ד ובדופק. הדופק הוא כ60-65 במקום ממוצע 50 . כבר שבוע לוקח אנלפריל 5 מג וזה לא ממש עוזר. אפשר להשתמש בקרדילוק או נורמיטן כתרופה יחידה להורדת ל"ד ולהפסיק את האנלפריל?

שלום, זו שאלה שצריך להפנות לרופא המטפל, מהמדדים שציינת איני רואה צורך לשנות הטיפול. כל טוב ד״ר אסי מילויצקי