חח היי חבר, גם לי אכן קשה לאכול ליד אנשים אחרים. למען האמת אני מעדיף לאכול לבד, וממש לא בחברה, גם מבחינת הריחות וגם מבחינה שאנשים מתחילים להתעסק בך במקום במזון שלהם וזה אנשים בעיקר בארץ חסרי תרבות וחינוך. אני מכיר מקרוב את המצב שבו אתה נמצא. צריך להבין דבר אחד שהחיים זה UP AND DOWN היום אתה למעלה מחר אתה למטה. זה שאתה למעלה זה אחלה, משרה מכובדת, כסף טוב, ברוך השם, אבל הקטע הוא שכשאתה בנפילה אתה צריך לדעת לקום מהר. כי ככל שזמן ההתאוששות שלך יהיה קצר יותר ככה משברים נוספים עתידיים יהיו קצרים יותר כי תדע איך לנהל אותם. זה יעבור. תדע שזה סך הכול זמני. כל דבר בחיים זמני גם החיים עצמם עוד מאה שנה לא אני ולא אתה נהיה פה ואנחנו בערך באותו גיל. איך מתמודדים עם חרדה חברתית זה סיפור בפני עצמו. יש לא מעט דרכים להתמודד מול החיה הזו. התמודדת אחת זה להיכנס לתוך הפה של האריה ולנסות לחבל בו מבפנים. האריה זה אותו גורם מאיים. אופציה שנייה זה להימנע ולמעשה זו בריחה וזה צרה כי זה יתקוף בצורה אחרת. אופציה נוספת זה לקחת טיפולים כמו שאתה עושה את הסדנה הזו של ה נלפ. אני יכול לומר לך שאני כבר הרבה שנים בלי כדור ומתמודד עם החרדה החברתית. יש עליות ויש ירידות. לפעמים חוטא באיזה כדורון ככה כדי לתפוס ראש אבל לא דרך קבע. וזה אפשרי השאלה מתי, מפסיקים כדור לא בשעת משבר. אלא כשאתה מרגיש חזק מספיק כדי להתמודד גם עם המשבר וגם עם התופעות לוואי של הכדור תופעות הגמילה. מאחל לך בריאות איתנה ורפואה נפשית וגופנית במהרה אמן

מאוד מזדהה עם הקטע של האוכל בחברת אנשים. קשה לי לבלוע מרוב חרדה. גם לי יש חרדה חברתית. כרגע מחכה לתחילת טיפול cbt גם אצלי היו תקופות טובות יותר ותפקדתי הרבה יותר טוב עם החרדה. כרגע אני ברגרסיה רצינית. מאחלת לכולנו יותר שקט פנימי ולצלוח את המכשולים. שבוע טוב.

תודה לכם על התמיכה חברים. משהו בטבע שלנו, בני האדם, מאוד עוזר כאשר מישהו מבין אותנו. מחזק אותי לדעת שעוד אנשים עוברים את מה שאני עובר. זוהי החרדה, מנת חלקם של אלה שמודעים לעצמם מדי, אלה שחושבים יותר מדי, ומאתגרים את החיים. אני יודע להודות ולומר שהצלחתי לשלוט בה בתקופות מסוימות בחיים, אבל כרגע היא מנהלת אותי יותר מכפי שהייתי רוצה. אני כרגע בחיפוש אחר התרופה ו/או המינון שייצב אותי. חוץ מזה, באמת שאין תלונות. אלה החיים, לא הבטיחו שיהיה קל :). החרדה לימדה אותי להינות מהדברים הקטנים, הילדים, המוסיקה, הספורט וכו׳.

אני מורידה את הכובע לפנייך...אני צעירה בלי ילדים בקושי מסיימת יום עבודה ובקושי מצליחה להתמודד עם המשפחה שלי. בשבילי הדברים הקטנים עוזרים לי כמו לנגן על גיטרה, לקרא ספר והכי אהוב עלי זה מדיטציה, ביוטיוב יש הרבה סרטונים על זה, לפעמים גם קצת זמן בטבע עושה טוב. תאמת לא נירא לי שיש כדור שיעזור נגד זה. מידי פעם אני מסתכלת במראה ואני אומרת לעצמי שאף אחד לא רודף אחרי ואף אחד לא פוגע בי והחרדה זה רק משהו בראש ולא משהו בשר ודם ויכול לפגוע בי.