היי חבר יקר, אני חושב שזו שאלה מאוד טובה, לדעתי זה תלוי זמן ותלוי מיקום ותלוי גם בכמות. אם כל פעם שואלים אותך מה המצב ואתה אומר חרא ומרחיב ומפרט בכל פעם וודאי שאתה עצמך לא היית רוצה לשמוע את עצמך גם כן. אני חושב כפי שכתבתי זה תלוי מתי לומר באיזו סיטואציה ובכמות. אני יודע שהרגשות והתחושות שמלוות אותך בסוף יעברו כי כמו שכתבתי לך בעבר מדובר בדבר זמני. מה לומר? שאלת השאלות. זה בסדר לומר מה שאתה מרגיש הצרה היא שקשה לאנשים להצטער כי OVER זה מדכא אותם. זה אכן נורא אכזרי לומר. אבל כמו שכתבת בדיוק מדובר בפרדוקס אם לא אומר את האמת אני שקרן אם אגיד מה שעל ליבי אנשים יתרחקו. אם תהיה תשובה חכמה יותר פה אשמח לקרוא...

מזדהה, אני לא משקר, פשוט מסיט את הנושא, מחזיר אותה שאלה, "תודה (על הנימוס שהפגינו), ומה שלומך ?" הם אף פעם לא מתעקשים באמת לברר, כך שאין שום בעיה להתחמק מדיון בנקודה ששאלו. אני לא אומר את זה כעצה, אלא כהתמודדות שלי עם העניין, המצב הלא טוב שלי בהחלט מעיד על כך שאני לא האדם שיכול לספק עצות בשום נושא. מקסימום לקוות שילמדו מהנסיון שלי ויפיקו לקחים מהחויות שאני מספר (אם בכלל אני מספר משהו). ברור שאני זוכר אותך מהפורום הקודם, זה אפילו מפליא שביקשת הוכחה כי לא היית דמות שולית שם, הבעת דברים שאפילו בפורום העוצמתי של ערן (שדנים שם בחיים ומוות של של אנשים) - היו מאוד משמעותיים (כרגע אני דל במילות תואר) המצב שלי רק הולך ומחמיר, ולא נראה ששום דבר הולך להשתפר. אבל בגלל שאנחנו לא יכולים לחזות את העתיד ובגלל שלמדנו מנסיון של אחרים שדברים יכולים להשתנות, שרידי התקווה מחזיקים מעמד מקווה שזה יספיק לשרוד את התקופות הלא נעימות ושנזכה לחוות דברים אחרים ויותר טובים. אני מתנצל על ההתנהגות שלי, רוצה להיות בשבילך, אני יודע שלפעמים אני מאכזב, אבל תמיד אחזור להוסיף עוד הודעה, גם כי אני רוצה לעודד אותך, וגם כי הדיון איתך תורם לי בהתמודדות האישית