מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ערן ברקוביץ
ערן ברקוביץ
פסיכולוג רפואי מומחה.
פרופ'-איתן-אוריאל
פרופ'-איתן-אוריאל
מומחה בנוירולוגיה, בעל תואר שני במחלות כלי דם של המוח. מנהל המחלקה הנוירולוגית מרכז רפואי בלינסון. מזכיר האיגוד הנוירולוגי בישראל.
ד
ד"ר יובל כרמון
רופא בכיר במחלקה הנוירולוגית ביה"ח מאיר.מנהל מרפאת טרשת נפוצה.
ד
ד"ר אסתר גנלין
רופאה בכירה במכון הנוירולוגי בביה"ח שניידר ומנהלת המרפאה הנוירואימונולוגית בו. בוגרת רפואה בטכניון בהצטיינות. בעלת תואר שני באימונולוגיה בהצטיינות יתרה (אוניברסיטת תל אביב) ותואר דוקטור בביוכימיה (הטכניון). משלבת מחקר קליני ובסיסי בתחום טרשת נפוצה בילדים. חברה בקבוצת המחקר הבין לאומית לטרשת נפוצה בילדים- International Pediatric Multiple Sclerosis Study Group (IPMSSG)

מובילי קהילה

פזית
פזית
הייתי בריאה ורופאת שיניים. כיום , חולה בטרשת נפוצה ואומנית קרמיקה, מציירת ומטפלת באמצעות אומנות. קודם כל אמא לשני ילדים נפלאים וחברה עם כמה אנשים חמים וחכמים. יש מתנה ביכולת ליצור ... זה מאפשר נתינה הלאה וידיעה שגם מי שלא מכיר אותי אישית יוכל לקבל משהו ממני שישמח ויגרום לו הנאה. זו הסיבה שאני כותבת פה. לעזור ולהשיא עצה וגם לקבל ידע ממי ששותפים לדרך הטרשים של טרשת נפוצה בדרך זו או אחרת. 
לביא שיפמן - MS ישראל
לביא שיפמן - MS ישראל
לביא שיפמן הוא ממיסדי חברת MS ישראל בע"מ (חל"צ) ומכהן בה, בהתנדבות, כדירקטור. חברת MS ישראל יוזמת ומנהלת מגוון רחב של פעילויות לחולים בטרשת נפוצה, תוך שהיא מעלה את המודעות הציבורית למחלה, להשלכותיה ותופעות הלוואי שלה. בהשכלתו, הוא מוסמך של הטכניון בחיפה בהנדסת מחשבים, עם התמקדות בתחום רשתות תקשורת ונתונים וכמו כן בוגר, בהצטיינות, של התוכנית לניהול עסקי בכיר של האוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1990, לאחר שירות קבע בממר"מ, לביא היה ממקימי הסניף הישראלי של חברת מיקרוסופט בישראל (עובד מס. 2) והמנהל הטכני הראשון שלה. בהמשך כיהן גם כסמנכ"ל השיווק והמכירות של מיקרוסופט ישראל ללקוחות גדולים במשק הישראלי. בנוסף לפעילות ההתנדבותית ב-MS ישראל לביא מכהן מזה כ-4 שנים כחבר ועד בעמותת איגוד האינטרנט הישראלי. כמו כן, לביא הוא המקים, הבעלים והעורך הראשי של האתר www.netcheif.com - המספק ידע נרחב ביותר על תחום האינטרנט והתקשורת, תוך התמקדות בסביבה הביתית. לביא נשוי לאורלי שאובחנה כחולת טרשת נפוצה לפני כ-20 שנה, הוא מתגורר בבת-ים ואב לבן ולבת.
עירית לוזון - הבית לחולי טרשת נפוצה
עירית לוזון - הבית לחולי טרשת נפוצה
קהילת הבית לחולי טרשת נפוצה ו-CARE GIVERS הגדולה בישראל של אלפי חולים ובני משפחות, בני זוג וחברים מהמעגלים הקרובים. קהילה תומכת, המפגישה בין חולים וותיקים לחדשים, ומעניקה "במה" להעברת הסיפור האישי, באמצעות ראיונות טלוויזיה, רדיו, ותקשורת כתובה. קהילה שבה אנו מפעילים מערך של תכנים רלוונטיים המתחלפים מידי חודש, סדנאות והרצאות בלייב של אנשי מקצוע ברי סמכא ושל חולים המעניקים מהידע ומסיפורי החיים שלהם ונותנים השראה, מתוך רצון להשפיע, לחולל שינויים, לתמוך ולהנגיש מידע חיוני ומשמעותי לחולים ולסובבים אותם. המלצה נכונה, של חולה וותיק או של איש מקצוע, כאן ועכשיו, יכולה לשנות מהלך חיים של חולים אחרים! הצטרפו אלינו לקהילה חזקה ומשפיעה – הבית לחולי טרשת נפוצה - בפייסבוק
כמוניטרשת נפוצההתמודדות עם מצב רוח ירוד

התמודדות עם מצב רוח ירוד

9 תגובות

אובחנתי לפני כחודשיים וחצי. עם החרדות נראה לי שאני מצליח להתמודד די יפה בשבוע האחרון (אני עושה מדיטציה ומיישם מה שנקרא שם Noting). אבל המצב רוח הכללי די ירוד, אין לי חשק לעשות יותר מדי ויש ימים שאני לא מצליח לעבוד בכלל. זה מצב שבא והולך מאז האבחון.
אני מודע לכך שייתכן ומדובר בשלב טבעי של האבל על מה שאבד. פניתי לגורם מוסמך במרכז שמטפל בי כדי לקבל את הייעוץ הנכון בשבילי - זה יקרה בהמשך השבוע.
קיוותי לקבל פה רעיונות נוספים. חשבתי להתחיל טיפול שיתן לי את הכלים להתמודדות לשנים הבאות. שמעתי על שיטה שנקראת CBT שמתאימה למגוון רחב של מצבים, ראיתי שיש לא מעט מטפלים בשיטה זו בארץ ואפילו אפשרות לעשות את הטיפול On-line.
האם יש טופל שיותר מומלץ לאנשים עם טרשת נפוצה? האם כדאי לגשת למטפל שמתמחה בבעיה שלי ואיך מוצאים כזה? והאם On-line CBT מומלץ לדעתכם?


תגובות

עינת-מילר
מוביל קהילה
05/11/18 18:27

הי ישראל אני לא מכירה את השיטה שכתבת אבל תומכת בכל טיפול פסיכולוגי שתבחר ואני לא חושבת שהמטפל צריך להכיר טרשת כדי להיות מסוגל לעזור. אני כן חושבת שלטיפול פנים מול פנים יש אפקט שחבל לוותר אליו אם עושים את זה ברשת. מעבר לכך מאוד ממליצה לך לשלב פעילות גופנית , הגוף שלנו מפריש חומרים טיבעיין בזמן פעילות גופנית שתורמים לנו לתחושת האושר ומביאים להרגשה טובה, מאין נוגדי דיכאון טיבעיים. חוץ מזה תרוויח גם כושר על הדרך. לא משנה איזה פעילות גופנית תבחר רק חפש את זו שאתה אוהב הכי הרבה, אצל כל אחד זה משהו אחר. בהצלחה

תודה עינת על התגובה. אני ממש מסכים איתך ולקחתי את העניין הזה ברצינות, אני עושה כחצי שעה עד שעה של פעילות גופנית מאומצת כמעט כל יום. יש ימים שגם לאחר הכושר מצב הרוח שלי ירוד אז חשבתי לנסות לשלב טיפול...

עינת-מילר
מוביל קהילה
05/11/18 21:47

מצויין לוקח זמן להיכנס לשגרה חזרה. קבלת אבחון זו נקודה מטלטלת, די דומה לאובדן אדם קרוב וטוב שאתה ער למצב הרוח ודואג לטפל בעצמך בנושא

ערן-ברקוביץ
מומחה כמוני
פסיכולוג רפואי מומחה.
06/11/18 8:53

שלום ישראלי שאלתך חשובה מאוד ושכיחה מאוד. זוהי תגובה טבעית וצפויה שיחלו תהליכי אבל ודיכאון לאחר אבחנה של טרשת נפוצה (כמו גם מצבים אחרים) ולצד זאת נכון מאוד לטפל בהם (גם אם זוהי תגובה טבעית ונורמלית) כי כעת מתעצבים התפיסות וסגנונות ההתמודדות מול המחלה גם בעתיד. לכן אני שמח על שאלתך, וגם על כך שכבר פנית לטיפול פסיכולוגי במחלקה בה אתה מטופל. אני כן רואה יתרון לטיפול פסיכולוגי אצל אנשי טיפול המכירים את המחלה, לכן לרוב המלצתי ללכת לטיפול במרפאות לטרשת נפוצה אשר ברובן יש פסיכולוג רפואי שמלווה את המחלקה. מכיוון שהמחלה היא מורכבת, כך גם ההתמודדות עימה והסיבות למצב רוח הירוד. בין היתר יש סיבות ביולוגיות לירידה במצב רוח לאחר האבחנה: ישנם נגעים באיזורי מוח שגורמים לדיכאון, טיפול בסטירואידים יכול להוביל לירידת מצב רוח, יש סימפטומים שמובילים גם לירידת מצב רוח כמו עייפות וכאב, טיפול תרופתי מסויים ועוד. לכן ישנו יתרון לפסיכולוגים רפואיים ושיקומיים בטיפול באנשים עם טרשת נפוצה. באשר לגישה הטיפולית, אני חושב שכיום אנו במצב בישראל שאין פסיכולוג שלא משלב את גישת ה- CBT בטיפוליו (הגישה הקוגניטיבית ההתנהגותית). גישה שאכן מומלץ לשלב אותה להתמודדות עם מחלה כי היא בין היתר בוחנת את המחשבות על עצמך, על המחלה ועל העתיד ולאחר שינויים קיצוניים (כמו אבחנה של מחלה כרונית) יש נטייה למחשבות קיצוניות שניתן לתקנן. במידה ולא מתקנים אותן, הן מן הסתם משפיעות על איך שנרגיש ואיך שנתנהג. לדוגמה ממקרים שאני נתקל בהם, אנשים שיש להם את המחשבה הקיצונית השגויה: "תוך שנתיים אהיה בכסא גלגלים ואין מה לעשות עם זה" – טוב שיהיה פסיכולוג שמכיר את המחלה, שיחד תוכלו לחקור כיצד הגעת למחשבה או מה התפקיד שלה, ואז ברור שנכון לתקנה ובהתאמה להגיב ולהרגיש אחרת. בכוונה אני אומר לשלב CBT, כי אני חושב שטיפול מסוג זה (לפי ניסיוני) טוב שיהיו בו גם מרכיבים אקזיסטנציאליים (בקצרה הדיון בשאלות: מה המשמעות בחיים? איך משברים הולכים להשפיע עליי? האם אני מרגיש בודד?) וכן מרכיבים דינאמיים שיבחנו תפיסות מוקדמות וקשרים מוקדמים וכיצד הם משפיעים על המצב הנוכחי. לדעתי השילוב של כולם יחדיו הוא זה שמוביל לטיפול הטוב ביותר. ב- CBT יוצאים מנקודת הנחה שעלינו רק לתקן את המחשבות ולשנות את ההתנהגות ואילו בטיפול אינטגרטיבי ברור שעלינו להתייחס למחשבות וההתנהגות, אך יש בנוסף עוד תחומים שעלינו לגעת בהם. לגבי טיפול ברשת on line , אני יודע שזה תחום עולה בפסיכולוגיה ויש מחקרים שמראים שאין הבדל בין טיפול פנים מול פנים לטיפול במחשב. חלק מהמחקרים אף מציין יתרונות בולטים לטיפול ברשת. בחלק מהמקרים אף מדובר בתוכנות שמלוות את הטיפול ולאו דווקא מטפל במצד השני (אלא מחשב/תוכנה). אני מכיר אנשים שפנו בבעיות ספציפיות (כמו חרדה ספציפית) והפיקו מאוד מטיפול כזה. עם זאת, מכיוון שאני חושב שאין התמודדות והסתגלות לאבחנה חדשה היא בעיה ספציפית, אלא כוללת בתוכה כמעט את כל החיים, המלצתי היא העדפה לטיפול פנים מול פנים. • אני מתאר את הדברים בקצרה וכמובן שכל הגישות שמתוארות הרבה יותר מורכבות ועמוקות ממה שתשובה אחת יכולה להקיף.

תודה ערן על התשובה המפורטת במיוחד! נראה שהזמינות של פסיכולוג במרכז בו אני מטופל מוגבלת. נאמר לי שההמתנה לאבחון פסיכולוגי עלולה לקחת אף שבועות. בינתיים אני נפגש עם העובדת הסוציאלית השבוע כדי לקבל מענה כלשהו להתמודדות. אני שוקל לפנות בצורה פרטית לפסיכולוג רפואי כדי לעשות את המקסימום... קראתי בעבר על דיכאון הנגרם בשל נגע במוח, זה נשמע כמו דבר קשה לאבחון ולטיפול. למען האמת זה נשמע לי מגביל יותר מאשר טיפוס בסולם הEDSS. האם ההתמודדות עם מצב כזה היא גם באמצעות טיפול עם מטפל או שיש צורך בטיפול תרופתי לרוב? יש נתונים לגבי כושר ההחלמה לאנשים בעלי RRMS לנגעים מסוג אלו? תודה שוב...

ערן-ברקוביץ
מומחה כמוני
פסיכולוג רפואי מומחה.
06/11/18 14:38

הטיפול בדיכאון בקרב אנשים עם טרשת נפוצה מותאם אישית לכל מטופל ותמיד לוקח בחשבון את כלל הגורמים האפשריים (ביולוגי ונפשי) כאשר כולם מתחברים וקשורים בסופו של דבר. אכן ברמה האישית קשה לדעת כיצד משפיע נגע מסויים ואנו מתבססים על מחקרים בהם אנשים עם יותר נגעים באיזורים מסויימים (כמו האונה הפרונטאלית והיפוקמפוס לדוגמה) מאובחנים יותר בדיכאון. גם הביקורת על ה- EDSS מוצדקת ונשמעת רבות, ה- EDSS מתרכז בעיקר ביכולות הפיסיות ויש משקל קטן למצב הנפשי, עייפות ובעיות קוגניטיביות אשר יותר חשובות בימינו לתפקוד היומיומי. ההחלמה מדיכאון בטרשת נפוצה היא טובה ויש גם על כך מחקרים רבים. טיפול בשיחות יכול להשפיע גם על דיכאון שמקורו בנגע במוח, כי גם שיחות מובילות לשינויים ביולוגיים, כימיים ומבנים במוח. לכן נכון לפנות לטיפול פסיכולוגי ובמידת הצורך לשלב גם טיפול תרופתי, כאשר במקביל הצלחת הטיפול התרופתי לטרשת נפוצה (שמפחית התקפים ונגעים) כמו גם הטיפול השיקומי (פעילות גופנית או טיפולים ממוקדים כמו פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק) כולם יחדיו תורמים להתמודדות עם הדיכאון והשיפור ההדרגתי.

תודה ערן, התשובה שלך מעודדת מאוד

ערן-ברקוביץ
מומחה כמוני
פסיכולוג רפואי מומחה.
06/11/18 20:13

ועוד נשמח לשמוע ממך בעתיד איך התמודדת ומה עזר לך, כדי שנוכל ללמוד מניסיונך האישי

GALART
09/11/18 19:50

מאד מאד ממליץ לך על פלדנקרייז, אחד על אחד... עושה פלאים