היי דנה, מצטער לשמוע על המצב שאת נמצאת בו. יש לי נסיון דומה עם טיפולים פסיכולוגיים ופסיכיאטריים ושום דבר לא עזר לי. לאחרונה הגעתי למסקנה שאי אפשר לעזור לנו,, לא בגלל שהבעיה היא בנו, אלא בגלל שהבעיה היא בעולם. העולם הזה נוראי והחיים בו הם עינוי מתמשך. המצב כל כך עגום עד כדי כך שגם מי שרוצה לעזוב את העולם הזה לא יכול. על כל 100 נסיונות התאבדות רק 4 מצליחים ו-96 נכשלים ולעתים נגרם להם נזק בלתי הפיך. כל שאני יכול לקוות לו הוא לסיים את חיי בהמתת חסד, אני לא יודע איך הדבר ייתאפשר ועל ידי מי, אבל אני רק רוצה להאמין שהדרך החוצה היא אפשרית

גיליתי פעם למישהו שאהב אותי שאני רוצה להתאבד, הוא אמר לי שבמילא בסוף כולם מתים, אבל לפני כן יש כמה דברים שכדאי לנסות, כי עוד לא טעמתי את החיים, עוד לא טיילתי בג'ונגלים על אופנוע, עוד לא עשיתי צניחה חופשית, עוד לא חיבקתי דובים, עוד לא הייתי בספארי באפריקה וליטפתי גורי אריות ... וחוץ מזה, אני תמיד חושבת שברגע שבנאדם מעניק מעצמו למישהו אחר, הוא מתמלא כוחות, אולי לאמץ איזה גור, או לגרום למישהו בעולם לחייך, להרים טלפון לאדם בודד ולשאול מה נשמע, לעזור באיזה תחום. כדאי לך. שולחת לך חיבוק.

תקראי את הפוסט מעל.. יש שם מישהי שטופלה בnlp ומאד עזר לה תפני אליה בפרטי והיא תמסור שם של מטפל. חרדות הן סבל אבל יש מעט מעט מטפלים שעוזרים וכאן זו הפלטפורמה. כמובן בפרטי להמליץ רק מניסיון אישי איזה מטפל או מטפלת עזר לך או לכם בחרדות .

אני בת 29. זה התחיל בגיל 20 בערך . ללא שום סיבה. דפיקות לב, צריבה חזקה בעיניים, רעידות בגוף, חולשה, חוסר יכולת להרדם. וכמו שרשמתי ניסיתי כדורים (כמעט את כולם) וניסיתי שיטות טבעיות ופשוט כלום לא עוזר לי. אני בקושי הולכת לעבודה. כל היום במיטה. זה פשוט לא מפסיק

דנה יקרה. את אכן מתארת גיהינום אמיתי. האם את יכולה לספר מה קרה במשך השנים הללו: האם כל הזמן את במצב. הזה? הפסקות? עבודה? אנשים ? איזה אבחנה קיבלת ? אילו תרופות קיבלת?

לא קרה כלום במשך השנים. זה בדיוק הבעיה שזה קרה בלי שום סיבה. לא עברתי שום טראומה או משהו כזה. חיים רגילים. אני כרגע עובדת כמה שעות ביום כי חייבת כסף ואין ברירה. ביטוח לאומי לא רוצים לעזור לי. ניסיתי מלא כדורים. תחילה ציפרלקס לאחר מכן סרנדה , פאקסט, ויאפקס, ברינטלקס, פרוזק. וכמובן שילבו לי אותם לעיתים עם מירו, בונסרין, סטילנוקס וכו

דנה יקרה. ממה שאני קוראת ברמה השטחית הטיפול התרופתי שקיבלת הוא מסוג מסוים של משפחות של תרופות. דהיינו, שלמרות השוני ביו סוגי התרופות הן עובדות על אותם המנגנונים. לא הייתי מתייאשת אלא פונה שוב לפסיכיאטר בעל שיעור קומה בתחום ובודקת אפשרויות נוספות. מעבר לכך, האם עשית גם בדיקות מקיפות: בלוטת תריס, בדיקות הורמונליות ? בדיקות ויטמינים ומינרליים? משהו בסיפור שלך לא ״מתיישב ״ לי טוב.