אגואיסטית מגעילה

03/12/18 18:54
2 תגובות
כן,אני יודעת שזה יישמע מלודרמטי ואולי יהרוס לחלק את החג ואני מצטערת,אך נדמה שהצרות לא עוזבות אותי. יום חמישי פגע בי רכב על אופניים ופשוט המשיך לנסוע.כולם אומרים שלמזלי יצאתי מזה רק עם חבורות,אבל בלב קיללתי ואמרתי למה לא יכל לפגוע בי חזק יותר,ולהרוג אותי במקום. אני באמת לא מוצאת סיבות לחיות,לא משנה כמה אני מנסה. ורק אני יודעת כמה חומרים ואיזה כמויות לקחתי וזה לא עזר. לא מצליחה לחשוב על שום דבר שמח וחיובי,נדמה שכל העולם קילל אותי ובכל מקום שאני הולכת זה רק נהייה יותר גרוע. לא משנה כמה אני מנסה לא ליפול העצב והייאוש מאיימים להטביע כל פעם מחדש. וצצים להם כל מיני אנשים לא קשורים שעוד אומרים לי להתחיל להאמין באלוהים,ברגע שומעים רק קמצוץ מסיפור חיי ולא מאמינים לי. איזה אלוהים איזה?רק סבל צרוף היה לי עם מעט רגעי שמחה לנצור,בודדים מאוד. וחלק גדול יגיד שכן,יש הרבה אנשים שחיים כך ומסתדרים. אני מרגישה שאני לא יכולה יותר. הלב שלי כולו שחור ורקוב מבפנים ולא נותר בו דבר חוץ מצולעים קטנות ומגעילות שמכרסמות את שאריות יותר לאט לאט.אעדיף למות מאשר להאמין בטוב כי נמאס לי. מהכל. כל שיטה שניסיתי לא עבדה כי הייתי פחדנית ולא הלכתי על השיטה הבדוקה. אבל האיש ברכבת...אני מקנאת בו. על האומץ שלו ועל ההחלטה ועל התוצאה. אולי השיטה שלי לא תהיה כל כך דרמטית,ואעדיף לא להגיע לכותרות, אבל אני חשה שעוד מעט אסיים את זה. כתב היד שהותרתי אחריי שלם. אמנם הוא זקוק לעריכה,ואערוך אותו ככל שאולי יאפשר לי. אבל אני יודעת שאני אסיים את זה בקרוב. כל אינסטינקט בגוף אומר לי שדי.כלום לא יעזור.אני רק רוצה לסיים לערוך...מקווה שאוכל לעמוד לפחות בזה.אני עייפה כאילו חייתי 90 שנה. ורק רוצה לישון לתמיד

2 תגובות

no-one
03/12/18 19:21
:broken:
Sveta2
03/12/18 20:53
וואו, תיארת בדיוק מפחיד את מה שאני מרגישה כל יום, למעט העובדה שאני פחדנית וחולת שליטה, ועוד לא ניסיתי דבר, רק מחשבות בהם זה קרה מאות פעמים. אין לי מושג, איך לנחם אותך, מרגישה כמוך, סרט שחור ללא הפסק...
וואו, תיארת בדיוק מפחיד את מה שאני מרגישה כל יום, למעט העובדה שאני פחדנית וחולת שליטה, ועוד לא ניסיתי דבר, רק מחשבות בהם זה קרה מאות פעמים.
אין לי מושג, איך לנחם אותך, מרגישה כמוך, סרט שחור ללא הפסקה שלא נגמר, וגם הלב שחור מכל הטראומות שהחיים נתנו במתנה...
מאחלת שהיקום ישלח לך משהו טוב שיחמם לך את הלב, שתצליחי למצוא מעט אור בכל האפלה הזאת, משהו להיאחז בו ברגעי משבר.
זה קשה להיות לבד עם התחושות הללו, מכירה את זה מקרוב.
הלוואי שתמצאי תמיכה וסיוע, דברים שירימו לך את המוטיבציה והטעם לחיים.
את לא לבד בהרגשה הזאת שכל העולם נגדך, לצערי.
שולחת לך תמיכה וחיבוק.
חג אורים שמח.

מנהלי קהילה

ד
ד"ר שירי דניאלס
מנהלת מקצועית ארצית בעמותת ער"ן מרצה באוניברסיטת תל אביב מומחית לייעוץ קצר מועד מחברת הספרים "עוצמת ההקשבה - כיצד לסייע לסובבים אותך בזמן מצוקה רגשית ומשבר" ו "כאב אנלוגי בעידן דיגיטלי - התמודדות חיובית עם פרידה וגירושים", בהוצאת מטר
יאיר - ער'ן
יאיר - ער'ן
הכאב הוא בלתי נמנע אך הסבל זה עניין של בחירה And in the end, the love you TAKE, is equal to the love you MAKE
מיכל ל. - ער
מיכל ל. - ער"ן
מנהלת שירות האינטרנט בער"ן נשואה+2

מובילי קהילה

תקווה - מתנדבת ער
תקווה - מתנדבת ער"ן
אני פנסיונרית, נשואה, יש לי 3 ילדים בוגרים ו-5 נכדים. למדתי באוניברסיטה מתמטיקה ומדעי המחשב. לפני הפרישה עבדתי בפיתוח תוכנה ובהמשך בתמיכה במוצרים שהחברה שלנו ייצרה.
מורן- מתנדבת ער
מורן- מתנדבת ער"ן
היי :) אני מורן, מתנדבת בער"ן מזה כשלוש שנים.
שרה-מתנדבת ערן
שרה-מתנדבת ערן
מתנדבת בער"ן כשנה אם 4 ילדים וסבתא ל5 נכדים, אחות מיילדת
גפן - מתנדבת ער
גפן - מתנדבת ער"ן
מחר יום חדש
יאיר - ער'ן
יאיר - ער'ן
הכאב הוא בלתי נמנע אך הסבל זה עניין של בחירה And in the end, the love you TAKE, is equal to the love you MAKE
גילה 22 מתנדבת ערן
גילה 22 מתנדבת ערן
אלמנה בת 70 2 ילדים 6 נכדים מלמדת מחשבים גיל שלישית שרה במקהלה שוחה כל השנה