למה לחיות

04/12/18 20:57
4 תגובות
"To be, or not to be, that is the question"
סך הכל אני רוצה לחיות, אני יכולה למצא כל כך הרבה סיבות לרצון הזה, החל מדברים שאני אוהבת או רוצה לעשות שאני לא אעשה אם אמות ועד המחשבה שאם אני אמות זה יפגע בהרבה אנשים.
אבל, אני לא מפסיקה לחשוב על או לפעמים "לרצות" לסיים את חיי. (או דרכים שבהם אני יכולה למות)
אני חושבת על כל כך הרבה דרכים בהם אני יכולה לגמור את החיים שלי החל מדרכים שטוטיות שסביר להניח לא באמת יהרגו אותי ועד דרכים נוראיות ואגרסיביות (אני לא אפרט כדי לא לזעזע אף אחד).
ואז אני כועסת על עצמי כי אני בכלל חושבת על זה מלחתחילה.
המחשבות האלה רק גורמות לי להרגיש גרוע.
למה אני חושבת עליהן?
כי אני מרגישה נורא, אני רק בת 17, אני עמוסה בלימודים מפה עד הודעה חדשה ואני דחיינית ביותר = יותר מידי לחץ.
ואני תמיד לחוצה לצאת החוצה, לדבר, ליהיות אם אנשים.
אני מפחדת כי אני לא יודעת איך נכון לתקשר, מה עושים אם חברים, מה נורמלי לדבר עליו, איך נורמלי לפנות לאנשים.
אני שונאת לצאת אפילו למכולת רק לקנות משהו כי אני נהיית לחוצה או אם הכלב כי אנשים מחליטים לדבר איתי. וכשאני אם חברים אני פשוט שותקת או שאני מאוד קולנית, אז הם חושבים שאין לי שום בעיה. בעבר ניסיתי לדחוף את עצמי לתוך הלחץ פשוט ניסיתי להתחסן השתתפתי בדברים שדרשו ממני לדבר יותר (גם להופיע)... עכשיו, נכנעתי. לא נראה לי אני אצליח בעולם הזה ואני תמיד ארגיש כמו עכשיו, גרוע. (אני חושבת שהעתיד שלי מלא כאב נפשי)
עכשיו אני הולכת לפסיכולוג לפי המלצת היועצת, וזה גורם לי לעוד יותר לחץ ואני מרגישה רע (hopeless) כשני באה לפגישות, אני לא חושבת הוא תמיד מבין אותי במיוחד כי אני מפחדת לומר לו הרבה דברים ואם אני רוצה לומר משהו אני פשוט לא יודעת איך להתחיל ולומר.
בנוסף כל זה גורם לי לחוסר ריכוז כי אני רק עסוקה בבעיות שלי אז אני מפגרת בלימודים.
(אני לא אומרת שאין לי ימים טובים אפילו מצויינים אבל הם מיעוט)

אז אני חושבת לפעמים שאולי עדיף לי פשוט למות, זה מעשה פחדני, פעם לא הבנתי בכלל אנשים שיש להם את המחשבות האלה ועכשיו אני לא מבינה את עצמי.
כל פעם אני הרי מגיעה לאותה מסקנה שעדיף לחיות גם אם החיים נוראיים כי עדיף להרגיש משהו על כלום.
למרות המסקנה הזאת המחשבות האובדניות לא עוזבות...

4 תגובות

טניה.-.מתנדבת.ער--ן
05/12/18 0:24
תודה רבה לך על השיתוף, יקרה. מה שכתבת נוגע מאד ללב ומעורר מחשבה. להיות או לא להיות? זאת השאלה של אנושות, וכנראה אם זאת שאלה שלנו זה סימן שאנחנו אנשים. אנושי מאד לחשוב על מוות ומחשבות על מוות לא אומר...
תודה רבה לך על השיתוף, יקרה.
מה שכתבת נוגע מאד ללב ומעורר מחשבה.
להיות או לא להיות? זאת השאלה של אנושות, וכנראה אם זאת שאלה שלנו זה סימן שאנחנו אנשים. אנושי מאד לחשוב על מוות ומחשבות על מוות לא אומרות שיש רצון אמתי למות. לא מספיק לחיות רק בגלל שנולדנו והידיעה שאפשר גם לא לחיות מאפשרת לנו לבחור בחיים. ולחיות מתוך בחירה. חיים עם משמעות.
רובנו חושבים לפעמים על התאבדות ועל מוות. מחשבות על מוות יכולות לפעמים להרגיע ואפילו לתת כוחות לחיים. אבל אם את מרגישה שאת חושבת על זה יותר מדי וזה מפריע לך חשוב מאד לטפל בזה וטוב מאד שאת מטפלת. אם את מרגישה שהטיפול אצל פסיכולוג שאת נפגשת אתו עכשיו לא עוזר אפשר לבדוק אפשרויות אחרות ואולי גם לטיפול הזה אפשר לתת עוד צ'אנס. כמו שציינת, יכול להיות מאד שהוא לא מבין אותך, אם את לא מספרת. עלינו ללמוד לספר ולאפשר לאנשים להבין אותנו. ואולי אפשר להתחיל מכתיבה, כמו שכתבת כאן, כל כך יפה. כתיבה יכולה לעזור לנו לעשות סדר בראש ולהבין יותר את עצמנו, ואפשר גם לתת לפסיכולוג לקרוא את מה שכתבת. יכול להיות שתחליטי להמשיך עם הפסיכולוג הזה ויכול להיות שעם מישהו אחר, והעיקר שיש לך את עצמך. כמה מודעות וחכמה יש בך! רק ממה שכתבת אפשר כבר להבין שאת נערה אינטלגנטית ומקסימה ביותר. צר לי שלפעמים את מרגישה נורא, עד שנראה שאין תקווה ורק כאב נפשי לפנייך... אבל זה רק נראה. בגיל 17 רגישים ומרגישים יותר, וזה היופי של החיים, שאפשר להרגיש... והלוואי שתרגישי יותר שמחה ויהיו לך ימים נפלאים. ואולי בכל יום אפשר לגלות משהו טוב שבו. גם בתקופת של לימודים ומבחנים... זה יכול להלחיץ אבל יש לך את כל מה שצריך בשביל להצליח. גם בלימודים וגם מבחינה חברתית. לתקשורת עם אנשים יש חשיבות גדולה מאד בחיינו וטוב מאד שאת נותנת לזה חשיבות. וכל הכבוד לך שאת מטפלת בעצמך. טיפול דורש זמן אבל זה לא בזבוז זמן. שווה להשקיע. העיקר שנהיה שלמים עם עצמנו ואז הכל יגיע למקומות הנכונים בחיים. וגם אם טבעי שכשלא קל לנו מוות נראה פתרון מפתה... זה לא פתרון. ומשמח מאד שאת יודעת את זה. ושאת רוצה לחיות! יש לך בשביל מה ועוד תצמחי מכל ההתמודדויות ותגשימי את חלומותייך.
מאחלת לך בהצלחה גדולה בהכל ובטוחה שתצליחי,
אתך,
מתנדבת ער''ן
dame9ningen
05/12/18 0:57
היי, אין לי הרבה מילים לרשום לך.. אבל התיכון זה זמן לחוץ לכולם, ותנסי להאמין שיהיה טוב. בהצלחה.
אלה.25
05/12/18 12:24
שלום אנסטסיה את מתארת כל כך מוחשי את ההתלבטות שלך, הקשיים והתחושות שאני ממש יכולה להרגיש אותן. מתפעלת מהכוחות שבך ומהיכולת לבטא עצמך כל כך ברור. זה כל כך טבעי לשאול בשביל מה להשאר בקושי הזה... שכמעט כ...
שלום אנסטסיה
את מתארת כל כך מוחשי את ההתלבטות שלך, הקשיים והתחושות שאני ממש יכולה להרגיש אותן. מתפעלת מהכוחות שבך ומהיכולת לבטא עצמך כל כך ברור.
זה כל כך טבעי לשאול בשביל מה להשאר בקושי הזה... שכמעט כל אחד שואל את עצמו לפעמים את השאלה הזאת, ובטח בגיל ההתבגרות בו הכל כל כך סוער ומשתנה מיום ליום. זוכרת את הגיל הזה אצלי עם התיסכול הגדול שכל יום מרגישה אחרת, חושבת אחרת ובעיקר מושפעת כל כך בקלות מכל מה שקורה סביבי...
יכולה רק לומר לך שדברים משתנים עם הזמן, יש דברים שאנחנו לומדים על עצמנו ועוזרים לנו לפתח יציבות מול השינויים שבחוץ.
גם לי היה קושי גדול לצאת החוצה ולהתמודד עם אנשים... אחד הדברים שעזר לי- היה להבין שלכולם יש את החשש הזה, איך רואים אותי, מה חושבים עליי, אם מבינים אותי ואוהבים אותי...
כולנו די דומים בסך הכל...וזה בעצם מפחית קצת את הפחד.
רוצה לשלוח לך חיבוק גדול על החיפוש שלך אחר מקום רגוע ובטוח יותר להיות בו, את בדרך.
יום טוב שיהיה לך
אלה
אנסטסיה.סקמנדר.
06/12/18 10:15
תודה רבה ❤
על כל מה שכתבתם

מנהלי קהילה

אייל-מתנדב ער
אייל-מתנדב ער"ן
אייל, כבר לא ילד, אוהב את המשפט של רוברטו בניני- "יש לנו משהו במשותף - כולנו שונים".
ד
ד"ר שירי דניאלס
מנהלת מקצועית ארצית בעמותת ער"ן מרצה באוניברסיטת תל אביב מומחית לייעוץ קצר מועד מחברת הספרים "עוצמת ההקשבה - כיצד לסייע לסובבים אותך בזמן מצוקה רגשית ומשבר" ו "כאב אנלוגי בעידן דיגיטלי - התמודדות חיובית עם פרידה וגירושים", בהוצאת מטר
יאיר - ער'ן
יאיר - ער'ן
נשוי ואב ל-3 בנות בוגרות ונהדרות כל אחת בדרכה. גר בבנימינה ועובד בחברת היי-טק באזור השרון. בסופי השבוע אני מענג עצמי ברכיבה על אופני הרים, בעיקר בכרמל וברמות מנשה אבל לא רק ... חובב מוסיקה נלהב - אקלקטי אוהד שרוף של מכבי תל-אביב בכדורגל
מיכל לב ארי - ער
מיכל לב ארי - ער"ן
מנהלת שירות האינטרנט בער"ן נשואה + בן (15) ובת (10)

מובילי קהילה

תקווה - מתנדבת ער
תקווה - מתנדבת ער"ן
אני פנסיונרית, נשואה, יש לי 3 ילדים בוגרים ו-5 נכדים. למדתי באוניברסיטה מתמטיקה ומדעי המחשב. לפני הפרישה עבדתי בפיתוח תוכנה ובהמשך בתמיכה במוצרים שהחברה שלנו ייצרה.
מורן- מתנדבת ער
מורן- מתנדבת ער"ן
היי :) אני מורן, מתנדבת בער"ן מזה כשלוש שנים.
שרה-מתנדבת ערן
שרה-מתנדבת ערן
מתנדבת בער"ן כשנה אם 4 ילדים וסבתא ל5 נכדים, אחות מיילדת
גפן - מתנדבת ער
גפן - מתנדבת ער"ן
מחר יום חדש
יאיר - ער'ן
יאיר - ער'ן
נשוי ואב ל-3 בנות בוגרות ונהדרות כל אחת בדרכה. גר בבנימינה ועובד בחברת היי-טק באזור השרון. בסופי השבוע אני מענג עצמי ברכיבה על אופני הרים, בעיקר בכרמל וברמות מנשה אבל לא רק ... חובב מוסיקה נלהב - אקלקטי אוהד שרוף של מכבי תל-אביב בכדורגל
גילה 22 מתנדבת ערן
גילה 22 מתנדבת ערן
אלמנה בת 70 2 ילדים 6 נכדים מלמדת מחשבים גיל שלישית שרה במקהלה שוחה כל השנה