במנזר זן אחד בשעת צהריים, הנזירים טיילו בחצר. המורה הזקן שהיה גם הוא בחצר באותו זמן, עבר בין הנזירים ולפתע נשכב על האדמה והחל לזעוק “תעזרו לי! תעזרו לי!”.

הנזירים כמובן מיהרו להושיט עזרה למורה הזקן וניסו להרים אותו מהקרקע אך המורה התנגד ולא אפשר להם להרים אותו ורק המשיך לזעוק “תעזרו לי! תעזרו לי!”.

הנזירים היו מבולבלים מאוד ולא הבינו מה קורה. למה המורה זועק לעזרה אבל לא נותן להם לעזור לו? הם היו חסרי אונים והסתכלו אחד על השני במבוכה.

רק נזיר אחד שהסתכל על ההמולה מרחוק הבין לפתע משהו. הוא ניגש למקום שבו שכב המורה הזועק לעזרה ובלי לומר דבר פשוט נשכב לידו על הקרקע.

באותו רגע, המורה קם, קד קידה עמוקה לנזיר ששכב על הקרקע ועזב את החצר.

===========================================================
שתי סיבות גרמו לי לפתוח באגדת הנזיר הבודהיסטי.

הראשונה היא שלכאורה עוד ספור זן בודהיסטי מיני רבים אבל כשהתחלתי להיכנס לפורום ( ואולי נקרא לו מין בית אלטרנטיבי ) פתאם עלתה בי מחשבה שזה ממש מה שעושים פה כל דיירי הבית - באים ונשכבים ביחד ולצידו של פונֵה או פונָה וכואבים ביחד את כאבה או כאבו שלהם. כי לכאוב ביחד זה קצת פחות כואב וקצת פחות בודד וקצת פחות עצוב וזו הרי מהות הבית מהות המשפחה - כלומר מהות הפורום.

הסיבה השנייה היא כשאשר נתקלתי בספור הנזיר ישר עלה לי בראש הקליפ הכי מדליק שיש של אחת הלהקות האהובות עליי ( והרי הזהרתי אתכם שתמיד אסיים בשיר ). במקרה הזה - אפשר לאהוב את השיר ואפשר בהחלט לא לאהוב ( אני מודה שהוא קצת רועש ואולי לא יערב לכולם ) - אבל דווקא פה השיר פחות חשוב וגם המילים פחות חשובות אבל הקליפ ישר הזכיר לי את הסיפור - לשיפוטכם ...