שלום רב,

בבדיקה במיקרומדקס, הרצתי חיפוש על כל התרופות שברשימת תופעות הלוואי שלהם מופיעה התופעה Cognitive impairment.

התוצאה מפתיעה. 68 תרופות היו ברשימה, מתחומי טיפול רבים ושונים, גם אלה שאתה מזכיר בשאלתך, כולם, וגם סטטינים שניתנים להורדת כולסטרול, תרופות לטיפול בסרטן, תרופות להורדת לחץ דם, אסטרוגנים, תרופות לטיפול באלצהיימר (משונה לא?) והכי מפתיע בשבילי היה ה IBUPROFEN  שנמצא ברשימה (ראה כותרת מאמר כאן), וכמו שכולם יודעים הוא תרופה נפוצה להורדת חום וכאב, ללא מרשם רופא, שנמכרת תחת שמות מסחריים שונים ומוכרים ובינהם גם אדוויל, נורופן וכו'.

מכאן שהתשובה הראשונה לשאלתך היא שתופעת הפגיעה הקוגניטיבית מופיעה כתופעת לוואי במשפחות רבות של תרופות.

אז מה עושים?

• חייבים  לזכור שתופעות לוואי לא מופיעה אצל כולם, וגם לא אצל הרוב, אלא לעתים קרובות מדובר בתופעה נדירה, או תופעה שקשורה, אבל לא חד משמעית אשמה. במיוחד אם המטופלים לוקחים תרופות נוספות.
• עוד דבר שצריך לזכור, שגם המחלות שהתרופות האלה ניתנות להן, חלקן יכולות לגרום לפגיעה קוגניטיבית, במיוחד אם לא לוקחים את הטיפול, כמו במקרים של מחלות וסקולריות שמהוות סיכון לפגיעה קוגניטיבית, כמו מחלת הסוכרת, יתר לחץ דם, יתר כולסטרול, השמנת יתר, עישון, ואפילו הפרעות קצב והפרעות שינה. כך שלא בהכרח הטיפול הוא הגורם לפגיעה, ולפעמים זוהי המחלה עצמה.
• כך שכמו בכל טיפול תרופתי, עליך לשבת עם עצמך ולבחון את היתרונות של כל תרופה עבורך, ואת החסרונות שאולי יהיו לה בעתיד, אם תופעות הלוואי יופיעו דווקא אצלך. ממול עליך להניח את איכות החיים שלך בלי התרופה, את הנזקים שנגרמים לך ללא טיפול, ולשקול מה עדיף, עם או בלי התרופה.
• בהמשך, לאחר שהוחלט לקחת את התרופה, צריך לעקוב אחר תופעות לוואי. כל התופעות, לא רק אלה שפוגעות אולי בקוגניציה, ולהגיב בהתאם בשיתוף פעולה עם הרופא. הוא יכול להציע להוריד מינון, או להחליף לתרופה אחרת, ולפעמים עדיף להשאר עם אותו טיפול כי הוא הכי יעיל שהיה עד היום, ותוקפים את תופעת הלוואי בדרכים מקובלות.

ולשאלתך האחרונה, מהו הטיפול לפגיעה בתפקוד קוניטיבי? זאת שאלה שאיננה ספציפית למי שלוקח תרופות, אלא לכל אחד. במיוחד בגיל השלישי. והתשובה היא קודם כל מניעה. בדרכים שונות ומתוך UPTODATE אזכיר את:

• למידה - לא להפסיק ללמוד . הלמידה מייצרת "רזרבות" שאחר כך, גם אם יש פגיעה קוגניטיבית היא "פורצת" בשלב יותר מאוחר
• פעילות גופנית - מצאו שאנשים שפחות פעילים גופנית יש להם יותר פגיעות קוגניטיביות. מכאן שלפעילות גופנית יש אפקט מגן.
• להמנע מבידוד חברתי - מצאו שאנשים מבודדים מחברה, מפתחים פגיעה קוגניטיבית יותר מכאלה שמעורבים בחברה.

כאמור, כל פעולות המניעה האלה מצטרפות לעדכון מינונים והתאמת הטיפול התרופתי לבעייה ולתופעות הלוואי שמופיעות.

באינטרנט מצאתי גם טיפולים בפגיעה קוגניטיבית לאחר פגיעה בראש כפי שתוכל לקרוא פרסום של בית חולים אסף הרופא כאן.

ומידע נוסף בעברית מתוך ויקירפואה על פגיעות קוגניטיביות והטיפול בהן כאן.

מקווה שעזרתי קצת,

בברכה,

סימה לבני
רוקחת
המרכז לייעוץ תרופתי אישי
www.mypharmacist.co.il
מחברת הספר: "לעשות סדר בתרופות בעידן שבו המידע אינסופי"