מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר אילן וולקוב
פסיכיאטר פרטי מומחה, מנהל רפואי MindMe המרכז לטיפול פסיכיאטרי מתקדם, בקניון רמת אביב, מגדל הקניון קומה 4, תל אביב. https://mindme.co.il/
אורית זאבי יוגב
אורית זאבי יוגב
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.
כמונידיכאון וחרדהאני רוצה לבקש מהצבא שיעזור לי מבחינה נפשית. מה אני יכולה לעשות?

אני רוצה לבקש מהצבא שיעזור לי מבחינה נפשית. מה אני יכולה לעשות?

08/01/19 16:20
6 תגובות

אני עוד חודש מתגייסת לצבא וככל שמועד הגיוס שלי מתקרב כך גם המצב הנפשי שלי מחמיר.
אני מאז כיתה ז' בדיכאון (אני לא אובחנתי רשמית אבל עם כל המחקר שעשיתי באינטרנט ועם כל התסמינים אני לא צריכה להיות גאונה גדולה בשביל להבין את זה) ובכיתה ט' ניסיתי להתאבד אבל נכשלתי. אחרי זה בכיתה י' הרגשתי שהמצב הנפשי שלי טיפה משתפר כי התחלתי תיכון והרגשתי שאני יכולה לפתוח דף חדש אבל מהר מאוד הדרדרתי לאותו מצב שהייתי בחטיבה ואומנם לא ניסיתי להרוג את עצמי יותר, אני עדיין כל יום קיוויתי שאני לא אקום יותר והייתי כל הזמן חושבת שעדיף היה שלא הייתי בכלל קיימת.

לקראת הצו הראשון שלי תכננתי לספר בשלב של אימות הנתונים את כל המצב שלי כששאלו אותי אם הרגשתי אי פעם אובדנית אבל ההורים שלי הכריחו אותי לא לספר והזהירו אותי שאם אספר את המידע הזה לצבא אז זה ירדוף אחריי כל החיים שלי ולכל ראיון עבודה שאלך המידע הזה יהיה מולם וזה יהרוס לי את החיים. אני מבינה עכשיו שלא הייתי צריכה להקשיב להם בגלל שמה שהם סיפרו לי היה לגמרי מוקצן אבל כמובן שמאוחר מדי לשנות את זה.

אח שלי הציע לאחרונה שאפנה למיטב בבקשה שיעזרו לי בכך שיממנו לי פסיכולוג או יקלו עלי מבחינת התפקיד שלי ואני ממש רוצה לכתוב להם אם יש לי סיכוי לקבל עזרה כי לא יכולתי אף פעם לבקש מההורים שלי עזרה (יותר מדי אכפת להם ממה שאנשים סביבם חושבים ואוי ואבוי להם שתהיה להם בת שעוברת טיפול, וכל פעם שאני הייתי משתפת איתם את מה שאני מרגישה התשובה שלהם הייתה:"אויש את מדברת שטויות" אז כמובן שעזרה מהם לא יכולתי לקבל) ולבד לפנות לפסיכולוג אף פעם לא היה לי אומץ כי גם בי יש את החשש שפסיכולוג לא יוכל לעזור לי.

אני מפחדת שהמצב הנפשי שלי ידרדר כשאני אתגייס ואני לא רוצה בכלל לחשוב ולדמיין את עצמי מגיעה למצב שארצה להשתמש בנשק שאני אקבל בטירונות בשביל.. אתם יודעים בשביל מה.

אז בבקשה אני אשמח לעזרה ממי שיודע מה אני אמורה לכתוב למיט"ב במייל בשביל שיקחו את הבקשה שלי ברצינות. אני לא רוצה לפנות אליהם בכוונה שישחררו אותי מהשירות כי אני מאמינה שהשירות ישנה את האישיות שלי לטובה ויקשיח אותי אבל אני חוששת שהמצב שלי ידרדר ואני אתחיל להרגיש ולחשוב בדיוק כמו שהייתי בכיתה ט'. אז אשמח לעצות מפורטות שיסבירו לי מה כדאי לי לכתוב במכתב ולהדגיש במיוחד ככה שייקחו אותי ברצינות ושלא יחשבו שזאת סתם עוד נערה שהיא יותר מדי "מודי".

תודה לעוזרים (:


תגובות

barak2017
08/01/19 19:21

תפני אלי לפרטי אני אעזור לך.

שקט-נפשי
08/01/19 21:52

כתבי רק את האמת בלבד

צל
08/01/19 22:09

מזאת אומרת? מה היא כאילו משקרת? לא הבנתי למה היתכוונת :confused:

צל
08/01/19 22:12

אהההההה,נראה לי שהבנתי, היתכוונת שהיא תכתוב למיטב את כל האמת על עצמה, לא..... הם לא יקבלו את זה..... הלוואי וככה הצבא היה עובד

צל
08/01/19 21:57

פאק! תקשיבי לי טוב כמה שיותר מהר, כדיי שאני אחסוך לך כאב בלתי יאומן, כי עשיתי בדיוק את אותה טעות, ובגלל זה היו לי אינספור נסיונות היתאבדות ובכוח רצון סירבתי לגעת בנשק, ובאמצעות בעיה רפואית שייש לי (בנס ובצער) הצלחתי לשכנע אותם לא להביא לי נשק, אבל המצב שלי החמיר פי 1000 בצבא בגלל שהיחס שלך הוא אל כאל בנאדם בריא, הצבא מבחינת בריאות אם אתה לא בא מוכן עם מסמכים מיוחדים הצבא לא יקשיב!!!!, ואני אומר את זה במאה אחוז, אני יודע בדיוק מה לעשות, ואת צריכה להקשיב טוב טוב, כי אחרת יהיו בעיות, ממש לטובתך כאן, ואני מצטער ברק אם זה לא יתאים לך למרות שאתה ניסית לעזור לי גם בצבא שהייתי מאוד מדוכא, לא עזרת לי בכלל, מהשיחות שהיו לי איתך, אז אני מאוד ממליץ שתקשיבי גם לי בבקשה!!!! . תראי איך זה הולך, בהתחלה מגייסים לטירונות, ולפחות בחודשים הראשונים גם אם יורים בנשק המענה הרפואי הוא אפסי!!!! אלא אם אתה ממש נגד הצבא אתה מקבל מענה רפואי קטן, אבל בכלא! וגם שם, זה פשוט עינוי!. אז תראי מה לעשות כדיי שלא נגיע למצבים כמו שלי, כי אני חושב שבאמת הייתי אמור למות אם לא היה לי הרבה מזל. עכשיו תקשיבי טוב, הסיפור שלי ארוך, אבל אני אחסוך אותו לפעם אחרת, כי אני קודם רוצה שתביני מה את צריכה לעשות. את חייבת כמה שיותר דחוף, ללכת לפגישת יעוץ אצל פסיכיאטר!!!!! פסיכיאטר פרטי!, לא עולה המון כסף, כי זו פגישה אחת, שהוא מסכם את הכל, את צריכה לספר לו הכל!!!, ואחריי זה לשלוח את מה שרשום למיטב במיידיייייי. אבל יבוא עם זה מחיר. משום ש, מענה רפואי בצבא הוא לא טוב כמו באזרחות, ויכול להיות(ואפילו לטובה) שישחררו אותך מצהל, או שתעשי שנת שירות אחת, כלומר שנה בצהל, עם מעקב רפואי, הכל תלוי במה שהפסיכיאטר יחליט, אבל אם לא תיהי פתוחה איתו מספיק הוא לא יידע איך לעזור, יש לך חודש לעשות הכל אז את צריכה למהר, ישר! כמה שיותר מהר יותר טוב, אסור שתגיעי לטירונות!!!! אני אומר זאת בוודעות!!!, אני מכיר חיילים שהיתגייסו עם מצב נפשי לא טוב, ועשו להם קיצור שירות וישר לתוך התפקיד בלי טירונות, טירונות בדרך כלל מחמיר מצבים כאלה משום ש1. את לא בבית שבוע שלם לפחות פעמיים (כלומר 5 ימים בבסיס, למשך 2 שבועות או 3 אפילו 4) 2. נלקח ממך הדעה שלך ולא מקשיבים לך כל כך 3. אתה נמצא עם אנשים זרים, ואם אין לך מזל(כמוני לצערי) זו יכולה להיות היתעללות(בקצרה בגלל המצב הנפשי שלי והיה לי מאוד קשה, חשבו שאני סתם שחקן, ולכן גם היתנהגו אליי בביריונות) במילים אחירות את תיהי 24/7 עם אנשים זרים 4. מעבירים לך מידע קרבי, ואיך לירות בנשק, ובסופו של דבר מביאים לך נשק, אמיתי, למטווחים. ועם מצב קשה, זה גורם לחרדות איומות בקצרה, אל תעשי טירונות, תחסכי לך את זה, ולכי לפגישת ייעוץ, לפני הצבא, ואני אגיד את זה שוב, אם איכשהו, יהיה מצב, שלא יקבלו את הטופס של הפסיכיאטר בזמן, את לא עולה על האוטובוס האחרון!!!! שרשרת חיול, את עולה על אוטובוס, מביאים לך מדים, את עוברת מספר תחנות(נותנת מידע, דנא, טביעות אצבע, מביאים לך ציוד צבאי וגם מדים ועוד) אחרי כל התחנות, יגידו לך לעלות לאוטובוס שמביא אותך לטירונות(למקרה שלא יקבלו את הטופס בזמן, או שהטופס לא מספיק טוב מה שלא אמור להיות, אבל אם לא יקבלו את הטופס בזמן) אל תעלי !!! בשום אופן!!!, לא משנה מה יגידו לך, את לא מתפנה עד שיקבלו את הטופס. אם הספקת ללכת לפגישה, שלחת למיטב הכל, וקיבלו אותו, אמורים לעזור לך לפני, ולא יהיו שום בעיות, אבל צריך ללכת כמה שיותר מהר, לספר לו הכל!, ואז תדברי איתו ומה שהוא יחליט יהיה קודש, כלומר תיתייעצי איתו מה כדאי לך לעשות אם לשרת בכללי? אם לעשות שנה אחת? אם את יכולה לקבל את כל הכלים בצבא? או שהצבא צריך לממן לך משהו מבחוץ? אולי את צריכה טיפול ישיר שאת מתחילה את הצבא? אולי אסור לך להיתגייס לבסיסים מסוימים? המון דברים יכולים להיות, ותנסי להקשיב לו כמה שיותר, ולסדר איתו מה שצריך, והוא יעזור לך. עדיף להקשיב לו כמה שיותר. אני אישית הלכתי לפסיכיאטר בנתניה, עד אליו, כי שמעתי עליו חוות דעת טובות, אבל את יכולה ללכת לכל פסיכיאטר בכיר. ד"ר כץ סטפן, זה מי שאני מכיר, והוא היה נחמד, והגון, יש עוד המון שייתנו לך שירות טוב, אבל מניסיון אישי שלי, אהבתי אותו. בכל מקרה, בהצלחה, ותדברי איתי אם צריך כל שאלה, ואני שוב אומר, תלכי לפגישה כמה שיותר מהר, ותגידי הכל, לא משנה כמה זמן זה ייקח, תספרי הכל, פשוט הכל, וככה תוכלי לקבל את האמת, מה צריך לעשות, והם(הפסיכיאטר/ית) יגידו לך בדיוק מה הכי נכון לעשות ויביאו לך מסמך שהוא זה שייגן עלייך.... בהצלחה, ותדברי איתי בפרטי על כל שאלה, אשמח לענות, שמח מאוד שכתבת פה! יש לך מזל כל כך שחשבת לרשום פה את פשוט לא מבינה כמה!!!! בהצלחה!!!!

sheli24
09/01/19 0:05

אולי תעשי שירות לאומי, כמו שבנות דתיות עושות, משהו קליל, ליד הבית, ואז את גם תורמת למדינה ומרגישה סיפוק, וגם המסגרת הרבה הרבה פחות נוקשה