היי, רציתי לבקש עזרה כי אני מרגיש תקוע ועצוב מאוד.
בקצרה- אני בנאדם עם בעיות נפשיות ואובדני מאוד(אם הבנתם את הכוונה) דיי צעיר, בן 21, ואני לא יודע מה לעשות
אומנם אני עובר טיפול פסיכיאטרי כבר כמה זמן, וגם עם תרופות, אבל אני לא יודע מה כבר לעשות
מצד אחד
אני רוצה להיתאבד, כי אני מרגיש שאין לי מה לחפש, או אין לי מה לשאוף, או שאין לי מטרה וכלום
מצד שני, אני רוצה לחזור להיות כמו פעם, כי פעם לא חשבתי על זה כל כך

אני גם באמת לא יודע מה לעשות אני מרגיש כל כך כועס, אני גר בבית עם ההורים, והם תמיד לוחצים לי על טריגרים, והם קוראים לי "משוגע" כאילו כבר לא מתייחסים אליי כשווה, מתייחסים אליי כאילו אני חולה, ואחריי כמה זמן, החלטתי שנמאס לי, ואני לא מדבר איתם יותר, ולא יילך איתם לשום מקום, אבל הם שמו לב, שנמאס לי לדבר איתם בגלל כל מה שהם עושים, אז הם מתחילים ללחוץ על כמה שיותר טריגרים שאני אתפוץ ואדבר ואמשיך לריב איתם, שוב
והפסקתי לדבר איתם כי נמאס לי שהם רבים איתי כל חמש שניות, פשוט נמאס לי, אני מצד אחד, ממש ממש ממש, רוצה לצאת מהבית הזה, ולא להיות איתם או לדבר איתם יותר בחיים
מצד שני
אני יודע שאם אני לא אהיה סביב אנשים, יום למחרת אני בקבר, אני דיי בטוח בזה, שאין ליידי אנשים אני הופך לאובדני, ושאנשים לוחצים לי על טריגרים אני ניהיה אובדני
ואין לי בדיוק גוף כלכלי למצוא מקום שקט אבל לא שקט, לא יודע איך להסביר את זה
אוףףףףףף אני תקוע!
אני מרגיש אפס!
לא בגלל שאחרים חושבים ככה, אלא אני
ממזמן אני כבר בלי שאיפה, כל יום שאני קם, הכל שחור, כאילו יש ימים שאם אני לא עובד, אני פשוט לא יקום מהמיטה.
וההורים שלי לוחצים לי על טריגרים כל הזמן
והם בכוונה מתעללים בי, אבל אני באמת מרגיש שמצד אחד אני אומר, אולי אני צריך לשאוף לעבור, ומתישהו יהיה לי שקט
ואז נופל לי האסימון ואני מבין, שאם אני לבד אני ימות מהר מאוד, כי שהמחשבות רצות, ואין משהו שיסיח את הדעת, אתה מתחיל מעשים, ולפעמים אני לא מצליח להסיח את הדעת, אבל אם יש אנשים, אין לי אומץ לעשות כלום כי אני יודע שהם מסתכלים עליי, מצד אחד זה טוב, מצד שני זה מעצבן, כי אני רוצה ולא רוצה, אוף הסיפור מסובך, תעזרו לי אין לי שמץ מה לעשות כבר, אני מרגיש שאני צריך ולא צרך למות, אני מרגיש שמצד אחד אני חי סתם, מצד שני אני מרגיש שלמות זה רע, למרות שכבר ניסיתי בעבר, עדיין יש לי תחושה שמשהו לא בסדר, הבעיה היא שאין לי שקט נפשי, ואני מת, אני מרגיש בהיסטריה כל הזמן, כאילו אתה כל הזמן בורח, כאילו מישהו רץ אחרייך, מה עושים..... אוףףף