אני לא יודעת כמה זה עוזר או מנחם אבל יש לך את המקום שלך פה כמו שכתבת- להקיא את המחשבות ואנשים שרוצים לתמוך בך ולנסות לעזור. אולי זה לא הרבה אבל זה כבר משהו. הייתי רוצה להיות מסוגלת לתת לך עצות מועילות אבל יש לי רק חיזוקים לשלוח לך וחיבוק.

... יש לי חברה שקוראים לה בתאל שמדברת בדיוק כמו שתיארת פה.. בתאל, אני חושבת, שאם יש לך בחיים בסיס שהוא די יציב , ואם כל שאר הדברים זה פשוט הפרעות סרק( כמו אנשים שמזייפים איתך, אולי בנזוג לא תומך או כל סיבה אחרת שפשוט משאירה אותך במקום) .. מה שאני מנסה להגיד , זה שאת צריכה לנקות מהחיים את מה שמוריד אותך, את מה גשורם לך להרגיש פחות למרות שבתוך תוכך את יודעת שלא כך הדבר. יש בך יכולות ואת יודעת לדבר ולהסביר את עצמך בצורה ברורה מאוד. אם את לא מאמינה לי, תקראי שוב את מה שכתבת :wink:

אני מבינה למה את מתכוונת. השאלה שלי , היא האם באמת ניסית להיות בסיטואציה עם אנשים בזמן האחרון, שאת מרגישה שבאמת את לא מסוגלת לבטא את עצמך כמו שאת רוצה? או שאולי זה משהו שאת מסיקה שנגרם לך לנוכח הניתוק וההסתגרות בבית? גם אני סובלת מחרדות , מהתקפים שבאים יותר חזק גם לפעמים, אני גם נוהגת לבודד את עצמי מהסביבה המון, כמו היום בעצם. יש לי גם טראומות שחוזרות כל הזמן ומפריעות לי לנהל חיים תקינים. וחיים בכלל.. סליחה אם פגעתי בך או עוררתי אצלך כעס כלשהו. באמת מצטערת לא אגיב יותר שוב.

אני ממש מזדהה איתך.. לא יודעת אם זה עוזר לך במשהו אבל מרגישה כאילו קראתי את עצמי מהמילים שלך... אני מכירה את הניתוק הזה וההסתגרות בתוך עצמך והקושי לדבר עם אנשים אפילו הדברים הכי פשוטים והכי קטנים שלאחרים כל כך קל... ולך קשה. אני כמוך.. גם במשך הרבה זמן לא הייתי חשופה לאינטראקציה חברתית וגם שהיתי אלו לא היו האנשים הנכונים... וכשהתחלתי ללמוד זה גרם לי להיחשף יותר לדברים האלה.. ואני לא אומרת שזה קל עד היום זה קשה מאוד... את צריכה מישהו שיעזור לך עם החרדה החברתית שילמד אותך כלים כי זאת מיומנות ואם אין לך אותה, את צריכה ללמוד אותה... מישהו שממש ייתן לך כלים ואת תבצעי את זה ולאט לאט תלמדי איך להתחבר... ואני מבינה אותך את לא יודעת עד כמה... אבל את לא מיותרת אף בן אדם לא מיותר בטוחה שיש בך המון והמון מה לתת לסביבה , את פשוט מתמודדת עם דברים לא פשוטים שהביאו אותך לאן שאת כיום... לא קל לצאת מדיכאון לא קל ללמוד לתקשר עם אנשים ולא קל להתמודד עם מה שאת עוברת... מזדהה ומקווה שתמצאי לפחות מישהו מקצועי שיעזור לך ... אני עד היום נעזרת במטפלת ועדיין קשה לי... אפילו יותר מתמיד אבל בסופו של דבר זה עוזר לי... ואם יותר קשה לך להתקרב.. אולי שווה לשקול קבוצה טיפולית. אולי שתדעי שהאנשים מתמודדים עם משהו דומה לשלך יותר יעזור לך להיפתח אח"כ מול אנשים אחרים.... וחלילה לא הקטנתי את הקושי שלך, כמו שכתבתי אני מאוד מזדהה ויודעת שזה לא פשוט רק שתדעי שאפשר להתמודד עם זה... אם מקבלים את העזרה הנכונה :heart: שיהיו ימים קלים יותר

איכשהו, קשה לי להאמין ששום דבר לא מעניין אותך או מעודד אותך. תנסי ליצור לעצמך שיגרה, שתעזור לך להרגיש טוב עם עצמך. העולם יכול בינתיים לחכות.

בת אל יקרה, לא רואים שינוי ברגע.. זה לוקח זמן עד שהתוצאות נראות כלי חוץ ואת לא צריכה להיות כמו כולם , אלא כמו עצמך! אבל לרכוש לאט לאט כלים כדי שתוכלי להיפתח בפני אנשים... לי יש גם את אותה חרדה חברתית ואני מאוד מודעת אליה אבל בפועל קשה לי ליישם ולהתקרב לאנשים... יש לי קשר אחד וזהו וגם זה קשה לי להתנהל כי לא כל כך יודעת איך אבל ההתנסות גורמת לי להבין מה זה קשר בריא, שלצד השני גם אכפת... ואני לא טיפוס חברתי אני לא יכולה להיות כמו האחרים שקל להם להתחבר ושכל מפגש או סיטואציה הכי קטנה זאת הזדמנות לקשר אז אני לא מוקפת באנשים, ויש אנשים שהרבה יותר קל להם... אבל ככה אני.. ואני מקווה שזה ישתנה יום אחד מאוד מקווה... אבל תקבלי את עצמך כמו שאת, את לא צריכה לשאוף להיות מוקפת עכשיו במאות חברים אלא לעבוד על עצמך מבפנים לרכוש כלים ולפתח אפילו קשרים שלא מחייבים, כמו שיחות ולאט לאט שיהיה לך אפילו קשר אחד או שניים וזה כבר יוציא אותך ממעגל הבדידות... כשבדיכאון הכול שחור לא מוצאים טעם בכלום.. וגם אוטומטית פחות פנויים לסביבה ולקשרים עכשיו תטפלי בעצמך ואל תצפי לראות תוצאות ברגע זה לוקח זמן.. ואני יודעת כמה זה מתסכל ומייאש אבל בסוף תראי שינוי.. תאמיני קצת... :heart: