מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר איתן גור
מנהל המרכז להפרעות אכילה ומשקל במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא, תל השומר.
דנה צינמן ליטרט
דנה צינמן ליטרט
פסיכולוגית קלינית. למדתי באוניברסיטת תל אביב, אני מטפלת בילדים, נוער ומבוגרים. אני עובדת כבר הרבה שנים במערך להפרעות אכילה לילדים ונוער בתל השומר, תחילה כמדריכה במחלקה להפרעות אכילה, בהמשך פסיכולוגית באשפוז יום, עשיתי את ההתמחות האשפוזית במחלקה וגם את התזה כתבתי בנושא הפרעות אכילה והפחד מהחיים. בשבע השנים האחרונות אני פסיכולוגית במרפאה להפרעות אכילה (הייתי שותפה בהקמתה). בנוסף, יש לי קליניקה פרטית ברמת השרון שם אני מטפלת גם בבוגרות המתמודדות עם הפרעות אכילה.
מורן וילנר סקאל
מורן וילנר סקאל
שלום, אני מורן, פסיכולוגית לאחר התמחות קלינית. בשנים האחרונות עבדתי במרפאה וגם במחלקה להפרעות אכילה לנוער בתל השומר. בעבודתי פגשתי מקרוב את המצוקה, הקושי והמורכבות שפוגשות המתמודדות ופוגשים המתמודדים עם הפרעות אכילה, ונושא זה קרוב מאוד לליבי. כיום יש לי גם קליניקה פרטית בצפון תל אביב : https://www.moranws.com/ אני מאמינה שחלק חשוב מתהליך ההחלמה הוא היכולת לא לחוש לבד, בייחוד במצבים וברגעים בהם נדמה שאף אחד אחר לא מבין מה עובר עלייך, והתחושה יכולה להיות מאוד בודדה. לתחושתי, כל אחת וכל אחד ראויים לחיות חיים מלאים ועשירים, ואני מאחלת לך להצליח להגיע לכך!
אפרת וייס שורץ
אפרת וייס שורץ
נעים מאד, אני אפרת, דיאטנית קלינית, בעלת 12 שנות ניסיון בטיפול בהפרעות אכילה במבוגרים ובמתבגרים. בוגרת תואר ראשון בתזונה מטעם האוניברסיטה העברית ובעלת תואר שני במדעי הרפואה מטעם אוניברסיטת תל אביב. דיאטנית קלינית בצוות הטיפולי של המרכז להפרעות אכילה במבוגרים במרכז הרפואי שיבא תל השומר, חברה בצוות הטיפולי במסגרת הדיור המוגן של הבית השיקומי לנשים מחלימות מהפרעות אכילה בהוד השרון, ומטפלת במבוגרים ובמתבגרים המתמודדים עם הפרעות אכילה בקליניקה פרטית בהרצליה.
כמוניהפרעות אכילהאיך כדאי לי להתנהג?

איך כדאי לי להתנהג?

6 תגובות

היי כולם. פגשתי מישהי במסגרת חוג לפגועי נפש, היא חייכנית וצוחקת מלא ויפהיפיה ואני נהנה מכל שנייה שלי איתה, לשנינו יש פוסט טראומה ויש לנו תחביבים ותחומי עניין משותפים. התחלנו לצאת לפני בערך שבועיים וחצי והפכנו את זה לרישמי לפני פחות משבוע, אנחנו ממש עושים אחת את השני מאושרים. לאט לאט היא מראה לי יותר ויותר צדדים שלה ואני אוהב כל צד שהיא חושפת וזה הדדי. חשוב לי להגיד בשלב הזה- זאת לא אובססיה, אנחנו רק הזוג החמודה הזה שתמיד צוחקים ביחד ותמיד מחזיקים ידיים.. הייתה לנו דירה לבד בשבת ולפני זה ישבנו לאכול באיזו מסעדה קטנה. יותר נכון אני אכלתי והיא פשוט ישבה שם. יותר מאוחר היא העלתה מתוך שיחה שהבעיה שלה זה לא לאכול ליידי אלא לאכול באופן כללי "אבל אני מטפלת בזה" היא הוסיפה. זה קשר חדש ואני לא רוצה להרחיק אותה, ובאופן כללי אני יודע שגם אם זה היה קשר של שנים כל השיחות בניסיון לשכנע אותה לצאת מזה לא באמת עוזרות הן רק מרחיקות. מצד שני אני לא רוצה להיות הקשר שמאפשר לה את ההתנהגות הזאת, אני רוצה שהיא תהיה בריאה ומאושרת, ואני רוצה שכשהקשר יעבור את החודש חודשיים היא תרגיש בנוח עם להגיד לי כשהיא בתקופה קשה. אני לא שיפוטי או כועס ואני מבין את העומק של הבעיה ושזה לא נפתר ב"נו פשוט תשבי איתי לאכול מה הבעיה? אל תתביישי" למרות שאני כן רוצה יום אחד להביא אותה לארוחת שישי ולהכיר אותה למשפחה או לצאת לארוחת ערב רומנטית או אפילו סתם סרט עם פופקורן בחדר. אני רוצה שזה יבוא אבל אני מבין שזה יקח זמן. השאלה היא מה כן לעשות? קראתי את המאמר על מה לא להגיד לה, אבל מה כן להגיד לה? איך אני יכול לגרום לה להרגיש בנוח ליידי? אני יודע שהיא חזרה למשקל טוב בשנה האחרונה, להגיד לה שהיא יפה? להתחיל על זה שיחה או לחכות שהיא תעלה את הנושא שוב? היא לא במקום שבו מדברים רק על אוכל כל היום, אנחנו מדברים על הכל ממוסיקה לסרטים לאחותה ולכלבים. היא אוהבת לרקוד ורוקדת מלא ואני ממש רוצה שהקשר הזה יחזיק מעמד. מה הדרך הכי טובה שלי להתנהג סביב הנושא?


תגובות

25אני
16/01/19 22:18

היי :) מזל טוב על הקשר החדש! אני חושבת שזו רק ההתחלה.. וגם אחרי חודש חודשיים זו עדיין התחלה.. לדעתי לחכות שזה יבוא ממנה ובטוח לא ללחוץ להעלות את זה. מה שאני כן מציעה כמישהי שמתמודדת עם הפרעת אכילה זה לנסות פעילויות פנאי שלא דורשות אוכל כמו לצאת לסרט/לטייל, ומניחה שלאט לאט כשדברים ירגישו בנוח ובזמן המתאים זה יפתח. וגם.. אין נכון או לא נכון.. זה מאוד אישי ולכל אחת מתאים משהו אחר.. בכל אופן זו דעתי ומקווה שעזרתי, בהצלחה!!

פפפפ
16/01/19 22:49

להיות אמפתי יותר מזה גם בנישואים אגב זה מזיק

ד״ר-מיכל-בן-מאיר
מומחה כמוני
פסיכולוגית קלינית, עובדת בקליניקה פרטית באזור פרדס חנה-כרכור.  את לימודיי עשיתי בניו יורק, ארה"ב וכשחזרתי ארצה לפני 10 שנים השתלבתי בעבודה במרפאה להפרעות אכילה ברמב"ם, שם עבדתי במשך שבע שנים.  התמחיתי בהפרעות אכילה דרך כתיבת עבודת הדוקטורט בנושא תקשורת ריגשית באנורקסיה נרבוזה וכמו כן דרך ניסיון קליני עשיר עם נערות ונשים המתמודדות עם הפרעות אכילה.  אני מאמינה שאחד הגורמים החשובים בהתמודדות עם הפרעת אכילה ובתהליך ההחלמה הינו בקשת עזרה ותמיכה, וכיום, כאשר האינטרנט מציע קהילות שונות לתמיכה ניתן לבחור להיעזר וללמוד שאת לא לבד במערכה.  אשמח להציע מנסיוני ולשלוח יד ואוזן קשבת (ווירטואלית) למי שזקוקה. *(הנכתב לעיל הינו בלשון נקבה אך מיועד גם לנערים וגברים כאחד).    
17/01/19 9:42

הי, תודה על שאלתך. זה כבר מראה כמה את אמפטי למצבה וזו התחלה טובה ומרגשת. כפי שציינו לפני, כדאי למצוא פעילויות שלא קשורות לאוכל. אני מבינה את הרצון להביא אותה לארוחת שישי וכו׳ ועם זאת, זה באמת משהו שיצטרך לחכות קצת עד שתרגיש שאתה יכול לשתף אותה בתחושות שלה . עוד קצת, זו באמת התחלה. ואולי זה יגיע ממנה.. היא אמרה שזה בטיפול, באמת התקווה היא שהיא מטופלת. וזה משהו שעם המשך הקשר אתהיכול לשאול. בהצלחה

Camoni55
17/01/19 12:44

היי אל תדבר איתה על איך שהיא נראית קודם כל לא יפה לך ככה לא את רזה מדי לא את נראית מעולה אתה יכול להגיד שהיא מדהימה שהיא מרגשת שהיא מיוחדת פשוט שים בצד את המראה החיצוני מקסימום זה להגיד לה שהיא יפיפיה ולהסתכל לה בעיניים ... גם אם היא שואלת אותך אם היא רזה שמנה השמונה או לא תמצא דרך להגיד לה שהיא מדהימה נקודה. גם האוכל אותו הדבר לא ללחוץ לא להחמיא ולא להעיר אם היא בטיפול אז מעולה אם לא אז תעודד אותה לקבל אחד כזה. ואם היא בטיפול רק בפוסט טראומה מהמטפלים לא מודעים לבעיית האכיפה תעודד אותה לשתף אותם. תזמין אותה לשתף במה שבא לה הכל ותגיד לה שאתה לא תבהל מכלום , שאתה מעדיף אותה כנה ופשוט תיתן לה אהבה רבה בלי שום תנאים כל תגובה שלך ימינה או שמאלה ספציפית להפרעה לא תיטיב עימה תתיחס לבן אדם שהיא , לא לבעית האכילה. או המראה החיצוני שלה. זה מה שהכי יעזור . במיוחד בשלב כזה של הקשר.

Camoni55
17/01/19 12:46

סליחה על ההצפה , זה פשוט נגע בי מאוד

תודה, זה ממש עוזר :)