בוכה כבר כמה ימים רצוף ולא רק בלילה... בוכה כל הזמן וגם עכשיו. אני מרגישה שהנפש שלי שבורה ואני לא עומדת בזה יותר, אני מרוסקת לכל כך הרבה חתיכות וחסרת אמונה שדברים ישתנו לטובה. אני לא מצליחה להתרכז בלמידה למבחנים ולא רק, אני לא מצליחה להתרכז בשיחה עם אנשים ואפילו לא בסדרה בטלוויזיה. הכל סובב סביב המראה שלי, המשקל שלי והקושי שלי איתו ועם אוכל. אני שונאת את זה כל כך ואני לא עומדת בזה יותר. ויש לי כל כך הרבה חברות עם הפרעות אכילה שאני מדברת איתן על זה אבל מעבר לכך שכל אחת חווה את זה אחרת, כל אחת גם לא יכולה לראות מעבר לעצמה כי כולנו סובלות וכולנו עסוקות בסבל האישי שלנו. אני פשוט מרוסקת... ממש... לא יודעת מה לעשות חוץ מלשבת ולבכות.