מנהלי קהילה
מחפשת פתרון - מענה ביניים
שלום לכולם.
בעלת הפרעת אכילה לא ממש מוגדרת.
נוטה לקצוות.
הרעבות או בולמוסים.
בחודשים האחרונים ההפרעה יצאה לגמרי מאיזון ואני ממש סובלת.
לא היה לי יום אחד טוב כבר המון המון זמן.
המשקל משתולל...
יכולה לעלות 5-10 ק"ג בכמה ימים.. ואז להרעיב את עצמי ולהוריד אותם בשבוע/שבוע וחצי/שבועיים.
הגוף נאבק. לא משחרר.
מתנפחת אחרי כל אפיזודה כזאת של בולמוסים ומרגישה כאילו בלעתי עוד בן אדם.
אני ב- BMI תקין.. לאחר ירידה של יותר מ- 60 ק"ג בשלוש השנים האחרונות.
(ועליה וירידה של יותר מטון בטח.. בגלל הנטיה הזאת לעליות והירידות החדות)
לא בעודף משקל כרגע, אבל גם לא בתת משקל,
אבל למרות זאת,
התחלתי לאחרונה טיפול במרכז להפרעות אכילה, והוצע לי אישפוז.
חודש.
אני בכאוס מוחלט בחיים שלי ולא יכולה להרשות לעצמי להתנתק לחודש.. לא מבחינת הפרנסה ולא מבחינת האחריות שלי בבית.
אבל הטיפול במרפאה, מרגיש לי מעט מדי.
חצי שעה דיאטנית.
45 דקות פסיכולוגית (הייתי רק פעמיים בינתיים.. וזה נורא נורא ראשוני ולא עוזר עדיין)
וזהו.
ואולי אתחיל משהו קבוצתי חודש הבא.
האם יש מענה ביניים?
לא אישפוז שינתק אותי מהכל.. אבל גם לא כל כך מעט במרפאה?
מוכנה לשקול כמעט הכל. בכל עלות.
לא יכולה לחיות ככה עם עצמי יותר.
תודה
פפפפ
אני חושבת שהטיפול הפסיכולוגי.. השיחות ואולי דיאטנית פעמיים בשבוע יעזרו זה לדבר לדבר לדבר לדבר עם אנשים שבאמת מבינים
מאותגרת איזונים
תודה אבל מרגישה שאין לי את הזמן לתת לזה זמן. אני מרגישה פשוט על סף התמוטטות עצבים. כבר חודשים ירדתי מהפסים. בערך באוקטובר. חיכיתי וחיכיתי... ולקח זמן להתחיל.. ועכשיו שסוף סוף יש כיוון.. מרגישה שזה מעט מדי ואולי מאוחר מדי בשבילי.
פפפפ
יש בשוק הפרטי מספיק טובות ולא מאמינה שמאוחר אני התחלתי טיפול שכבר היייתי בשיא התחתית
דנה אברמוביץ
ערב טוב מאותגרת, קיימות היום מרפאות לטיפול בהפרעות אכילה שמציעות טיפול יום. טיפול יום יכול להיות 3-5 פעמים בשבוע, כתלות במרפאה, ונמשך כחצי יום בכל פעם, כולל 2 ארוחות ואת כל הטיפולים + קבוצות טיפוליות. זה באמת שלב ביניים בין טיפול מרפאתי לבין אשפוז ומתאים למי שנמצא במקום הזה, בו טיפול מרפאתי אינו מספיק ואין הכרח מיידי לאשפוז. זה מאפשר למי שמתאים להמשיך לעבוד באופן חלקי. מה דעתך?
מאותגרת איזונים
נשמע טוב. אני אבדוק בפעם הבאה שאני במרפאה אם יש אפשרות כזאת שם... אני מרגישה שאני משתגעת. אני במצוקה כל כך גדולה. אין סכנה לחיים שלי.. אבל אני בטוחה שאני גורמת להרבה מאוד נזקים לגוף שלי מתנודות כל כך קשות וחדות.. בין עלייה גדולה במשקל בפרק זמן קצר.. ואז הרעבה וירידה חדה (יחסית. הלוואי וזה היה יורד מהר כמו שזה עולה).. ומעבר לכל זה, אני ממש לא מתפקדת. המאמץ שאני משקיעה בהסתרה.. פשוט גומר אותי. אני לא רוצה להגיש תביעה לביטוח לאומי, אני לא רוצה לחשוף את עצמי בעבודה, אבל אני לא יכולה להמשיך ככה. אני פשוט מתפרקת. יש לי כנס שאני טסה אליו בקרוב, ואני לא יודעת איך אני אצלח את הימים עד הכנס.. עם כל העומסים והכל.. וגם לא יודעת איך אתפקד שם. אבל כשאחזור, ממש רוצה למצוא לעצמי מינונים אפקטיביים לטיפול, או לשקול את האשפוז. פשוט מיואשת כבר. ממש. תודה.