מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

יאיר - ערן
יאיר - ערן
הכאב הוא בלתי נמנע אך הסבל זה עניין של בחירה And in the end, the love you TAKE, is equal to the love you MAKE
רוני -ער
רוני -ער"ן
תפילת השלווה אלי, תן בי את השלווה לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם האומץ לשנות את הדברים שביכולתי ואת התבונה להבחין בין השניים.

מובילי קהילה

שרי מתנדבת ער
שרי מתנדבת ער"ן
חיוך עושה קסמים, לא ככה? :)
אלון - ער״ן
אלון - ער״ן
אלון מער״ן מנסה לתת מבט אחר
ענת- מתנדבת ער
ענת- מתנדבת ער"ן
"כי היה מעונן וכבר כמעט נגמלתי מלחלום אבל את באת לי פתאום".

Help

18/01/19 23:55
3 תגובות

סובלת קשות מהשירות הצבאי כנראה מהבדידות ועוד כל מיני סיבות מפתחת רגשות לקצין התפוס שלי לא יודעת מה לעשות


תגובות

יאיר---ערן
מנהל קהילת ער"ן
הכאב הוא בלתי נמנע אך הסבל זה עניין של בחירה And in the end, the love you TAKE, is equal to the love you MAKE
19/01/19 4:51

אנונימית יקרה, ברוכה הבאה לביתנו הקט והחמים. שרות צבאי הוא מסגרת לא פשוטה וזה לא חשוב אם אתה חייל קרבי, תצפיתנית במשמרת, מורה חיילת או כל תפקיד שהוא - פשוט מסגרת מלחיצה, חסרת העטיפה המנחמת של המשפחה. יפה עשית שבאת אלינו קצת לחשוף ולשתף. תמצאי פה לא מעט ניחומים מחברים ומתנדבי ער'ן. את יכולה כמובן גם להיעזר בערוצי ער'ן האחרים ( צ'אט, פון וכו ) אבל אם קשה לך בצבא עצמו - חשבת לדבר עם המשק'ית ת'ש בבסיס ? ברור שאם את יכולה/רוצה לשתף את המפקד/ת האישי/ת זה גם רצוי.
תמשיכי לשתף פה עד כמה שתרצי וקבלי חיבוק עוטף חם להמשך השבוע

 
 
 
ארי-1976
19/01/19 22:33

הי אנונימית. מהתיאור הקצר שלך אפשר לחוש את התיסכול והעצבות שלך ממצבך. אני חושב שזה טבעי לגמרי להרגיש בדידות בצבא. הרבה אנשים סובלים מבדידות כזו. המסגרת הצבאית שונה לגמרי מהבית. מכל הבחינות. אבל הרבה פעמים, עם זאת, גם אם לוקח כמה זמן, פתאום מכירים מישהו או מישהי בבסיס שמרגישים איתה בנוח. מישהי שגם לה לא קל. אולי תמצאי שיש מכנה משותף ביניכן. אולי תתחילו לדבר - בהתחלה על שטויות. בהמשך איזה צחוק קטן, ושיתוף על הדברים שמעצבנים. אולי גם שיחה מעניינת על דברים קצת יותר עמוקים. בקיצור חברה או חבר חדשים. אני מאחל לך שתמצאי שם, בבסיס, מישהי או מישהו שיהיה לך מעניין לדבר איתה. אולי תרגישי אז שהמצב משתפר אפילו קצת. זה לוקח זמן אבל זה עשוי לקרות. מאחל לך מעומק הלב שתמצאי אותה בזמן הקרוב. תאמיני. לגבי הקצין שאת מפתחת כלפיו רגשות, נשמע מבאס. במיוחד לאור הבדידות שלך, היה יכול להיות נחמד אילו היה שם משהו. אבל יש לי שאלה אליך, אולי קצת לא נעימה - יכול להיות שאת מפתחת אליו רגשות בעיקר בגלל שהוא הקצין שלך? הרי בתור הקצין שלך, אני מניח שהוא נותן לך עזרה ועצות, וכמובן פקודות שנותנות לך להרגיש באיזשהו מקום במסגרת בטוחה. יכול להיות שהרגשות שלך נובעים פחות מהכימיה שביניכם ויותר מתוך תחושת הביטחון שהוא מקנה לך? נסי לדמיין אותו במקומות אחרים בחייך, בלי מדים ובלי סמכות. סתם תרגיל מחשבתי בשבילך... וגם אם כן, והוא בחור שמתאהבים בו - את צריכה להתאפק, להחזיק מעמד, לרסן את עצמך. כי מעבר לפינה, מתישהו לא רחוק כל כך מעכשיו, יהיה עוד אחד, לא הקצין שלך, שיצחיק אותך ויעשה לך נעים כשתחשבי עליו. אני מקווה... תקווי איתי...

barak2017
20/01/19 4:54

תפני לקבן זו לא בושה. כאחד שעשה שירות צבאי והיה לו גהנום בהתחלה וגם בסוף, אני עד כיום לא מאמין בכלל שעשיתי שירות צבאי, אם היתה לי אפשרות להתחמק מהשירות הצבאי הארור הייתי בדיעבד לא מתגייס, צבא לא מתאים לכל אחד, תנסי לבדוק עם הקבן אפשרות שיעבירו אותך למדור אחר שתוכלי יותר להסתדר בו. שימצאו מקום שיהיה לך טוב. או שתשתחררי מצהל