מנהלי קהילה
מובילי קהילה
לילה מאוחר
השעה כבר מאוחרת.. הבוקר תכף יצוץ.. ואני נשארת חסרת תקווה ואושר. את הכל כבר לקחו, את הכישרון, את השמחה, את האהבה, את התקווה. כבר לא נשאר לי דבר..
ורק שהלילה יורד אני באמת מרגישה, את כל מה שקרה, את כל מה שאני רוצה..
הוא תכף ייגמר, אני חושבת לעצמי ואומרת שבטח אצטרך שוב בבוקר לזייף לי חיוך להגיד שהמצב משתפר למרות שזה לא באמת עובר..
הכל תוקף לפעמים, ואין לי שליטה, זה מפחיד.. אתה יודע..?
פעם אמרת לי שהיית רוצה להיות שם בשבילי, להיות שם איתי..
זה שורף.. כל ההרגשה הזאת. האובדנות הורגת אותי, הציניות שיוצאת ממני, "לא נורא זה תכף יגמר" והפחד ששורט שזה לא ייקרה..
הרגת אותי אתה יודע? שקט נשאר, קולי נדם.
הלב מדמם ונפשי מתרוקנת מיום ליום שעובר, מתרחקת מימי האושר הכואבים שהיו לי איתך.
והימים הצפים של הכאב והמוות הקרב..
שאלתי- מדוע מגיע לי לסבול? אך אף אחד לא ענה.. גם לא אלוהים, לא עוד..
נשארתי בוכייה ורועדת במיטתי, ואף אחד לא היה שם לחבק אותי,.
הכאב שומם, הוא הורג אותך חי, ואתה מת לחיות.
יאיר - ערן
יקירה שולח לך חיבוק חם מכל באי הבית ומאחל לך רוגע ותקווה שתצליחי לצאת מהיכן שאת כרגע נמצאת :heart::heart::heart: