מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר איתן גור
מנהל המרכז להפרעות אכילה ומשקל במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא, תל השומר.
דנה צינמן ליטרט
דנה צינמן ליטרט
פסיכולוגית קלינית. למדתי באוניברסיטת תל אביב, אני מטפלת בילדים, נוער ומבוגרים. אני עובדת כבר הרבה שנים במערך להפרעות אכילה לילדים ונוער בתל השומר, תחילה כמדריכה במחלקה להפרעות אכילה, בהמשך פסיכולוגית באשפוז יום, עשיתי את ההתמחות האשפוזית במחלקה וגם את התזה כתבתי בנושא הפרעות אכילה והפחד מהחיים. בשבע השנים האחרונות אני פסיכולוגית במרפאה להפרעות אכילה (הייתי שותפה בהקמתה). בנוסף, יש לי קליניקה פרטית ברמת השרון שם אני מטפלת גם בבוגרות המתמודדות עם הפרעות אכילה.
מורן וילנר סקאל
מורן וילנר סקאל
שלום, אני מורן, פסיכולוגית לאחר התמחות קלינית. בשנים האחרונות עבדתי במרפאה וגם במחלקה להפרעות אכילה לנוער בתל השומר. בעבודתי פגשתי מקרוב את המצוקה, הקושי והמורכבות שפוגשות המתמודדות ופוגשים המתמודדים עם הפרעות אכילה, ונושא זה קרוב מאוד לליבי. כיום יש לי גם קליניקה פרטית בצפון תל אביב : https://www.moranws.com/ אני מאמינה שחלק חשוב מתהליך ההחלמה הוא היכולת לא לחוש לבד, בייחוד במצבים וברגעים בהם נדמה שאף אחד אחר לא מבין מה עובר עלייך, והתחושה יכולה להיות מאוד בודדה. לתחושתי, כל אחת וכל אחד ראויים לחיות חיים מלאים ועשירים, ואני מאחלת לך להצליח להגיע לכך!
אפרת וייס שורץ
אפרת וייס שורץ
נעים מאד, אני אפרת, דיאטנית קלינית, בעלת 12 שנות ניסיון בטיפול בהפרעות אכילה במבוגרים ובמתבגרים. בוגרת תואר ראשון בתזונה מטעם האוניברסיטה העברית ובעלת תואר שני במדעי הרפואה מטעם אוניברסיטת תל אביב. דיאטנית קלינית בצוות הטיפולי של המרכז להפרעות אכילה במבוגרים במרכז הרפואי שיבא תל השומר, חברה בצוות הטיפולי במסגרת הדיור המוגן של הבית השיקומי לנשים מחלימות מהפרעות אכילה בהוד השרון, ומטפלת במבוגרים ובמתבגרים המתמודדים עם הפרעות אכילה בקליניקה פרטית בהרצליה.
כמוניהפרעות אכילהעזרה! עלייה של כמעט 10 ק"ג בשבוע וחצי

עזרה! עלייה של כמעט 10 ק"ג בשבוע וחצי

7 תגובות

שבוע וחצי של בולמוס לא נגמר,
אחרי שבועיים של הרעבות.
עלייה חדה מאוד במשקל,
הרגשה של פי מיליון ממה שעלה.
נפיחות מטורפת, בגדים לא עולים, סיוט, סיוט.

בשיחה עם התזונאית במרפאה להפרעות אכילה,
עלה נושא תרופה שאני מקבלת.
גלוקומין, שניתן לי בגלל שחלות פוליציסטיות ותסמונת מטבולית.
מעולם לא אובחנתי כסכרתית.
גבולית בזמן הריון.

ואז היא אמרה שאולי הגלוקומין שניתן כרגע לא כל כך לפי צורך, אולי גורם לירידות סוכר ואז לא בדיוק עוזר למנוע את הבולמוסים.

הפנתה אותי לרופא המשפחה, אבל מניסיון, הוא לא יעזור.
גם את הגלוקומין, נתן בזמנו רופא הנשים ולא רופאת המשפחה.

אני מרגישה מאוד תלושה ולא מטופלת כראוי.
כרגע מרגישה ענקית אחרי העלייה החדה, ומאוד מתוסכלת.
מקווה שהפעם אצליח להוריד אותם בצורה בריאה ולא בעזרת הרעבות חוזרות.

האם יכול להיות הסבר לעלייה החדה הזאת?
היא אמרה שהיא לא מכירה דברים כאלה, גם בבולמוסים של אלפי קלוריות כל פעם, זה לא מצדיק כזאת עלייה.
בנוסף, לאור זה שירדתי 60-70 ק"ג ממשקל גופי, אני זוכרת מה לבשתי כשהייתי במשקל הנוכחי, והבגדים לא עולים.. כלומר, אני במימדים יותר גדולים במשקל הזה ביחס לפעם הקודמת ששקלתי את אותו המשקל.

מי הרופא הנכון לבדוק את הדברים האלה?
תודה


תגובות

PensatoreR
25/01/19 17:08

כל כך הייתי רוצה להגיד משהו שאולי יכול היה לעזור אבל אין לי באמת מה. אני רק שולחת לך חיבוק גדול ומקווה שהמצב ישתפר עבורך... בקשר לבגדים, אני מניחה שזה שילוב של נפיחות של נפיחות שתעבור תוך מספר ימים ועלייה במסת שומן על חשבון מסת שריר, וככל הנראה שגם מסת עצם. אני יודעת שאת לא רוצה אישפוז ושכואב לך לעזוב את המשפחה שככל כך זקוקה לך אבל אם חס ושלום תקבלי התקף לב (כן, זה אפשרי), המשפחה תזדקק לך הרבה יותר. אני בטוחה שישנה דרך לסדר את המצב, גם אם תאלצי לוותר על דברים בדרך, ולפעמים גם על דברים מאוד חשובים, אבל החיים הם מעל הכל, גם אם כרגע את לא מרגישה סכנה מיידית. המלצתי לך פעם על ספר מסויים ואני תוהה לעצמי אם קראת ואם כן, אם הצלחת להזדהות. שתהיה שבת רגועה :heart:

תודה! על התגובה הזאת. על הקשב והאיכפתיות. לגבי הספר.. קניתי. אקרא... לצערי עוד לא הגעתי אליו. אני מניחה שעליות חדות כאלה אכן מסכנות אותי.. מקווה מאוד להתייצב קצת. אני מטופלת. אבל זה מעט מדי... ולאט מדי... אני בהחלט שוקלת אשפוז/או טיפול במסגרת מרפאה יומית... והייתי רוצה למצוא בעצמי את הכוחות לעצור מההרס העצמי הזה. תודה

25אני
25/01/19 19:15

אני ממש מצטערת לשמוע שזה מה שאת חווה:( אני גם חוויתי תנודות במשקל בעיקר בגלל בולמוסים. אבל כשאני חוזרת לאכילה רגילה אחרי כמה זמן המשקל יורד בחלקו דיי מהר פחות או יותר חזרה למה שהוא היה (כן עם עלייה, אבל לא קיצונית כמו יום אחרי תקופה של בולמוס) אז אולי הגוף שלך יתאזן מעצמו דיי מהר לפחות ברמה מסויימת .. אני לא מקצועית או משהו, זה רק מנסיון אישי של הגוף שלי .. חוץ מזה.. מחזקת אותך ומבינה לליבך, ונראה לי אף פעם זה לא הזמן המתאים להתאשפז.. למי נוח לשים את עצמו על hold עם כל המירוץ של החיים והמחוייבות.. אבל נשמע שאת דיי כבולה ותכלס בhold רציני מהחיים עצמם אז אולי זה שווה כדי קצת להשתחרר מהשלשלאות האלו של ההפרעה.. ליבי איתך..

תודה רבה. לפעמים נדמה לי שזו הדרך היחידה לצאת מהמירוץ הנוראי.. ואולי התת מודע שלי גורם לזה.. כי כמה אפשר לסחוב על אדם אחד? עייפתי. אני ממש נאבקת כרגע לא לממצם ולנסות להתאזן. זה קשה כל כך. תודה על התגובה והחיזוק.

פפפפ
25/01/19 19:42

היי חוויה קשה מאוד אבל יש פתרון! אני מניחה שלנסות לחזור לאכול לפי המרפאה את יודעת ובעיניי הטיפול הפסיכולוגי חוץ מדיאטנית זה חשובבב במקומך הייתי מהקשת בדיקות דם חוזרת לרופאת נשים ואינדיקרינולוכית שולחת לך חיבוק גדול

תודה רבה. מניחה שיש גם פגיעה הורמונלית כלשהי בקפיצות החדות באחוזי השומן בגוף. כבר הייתי 19% ועכשיו בטח 100% (צוחקת) תודה אנסה

פפפפ
25/01/19 19:43

הכי חשוב לנו הסובלות מה שעולה מהר יורד מהר