מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר איתן גור
מנהל המרכז להפרעות אכילה ומשקל במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא, תל השומר.
דנה צינמן ליטרט
דנה צינמן ליטרט
פסיכולוגית קלינית. למדתי באוניברסיטת תל אביב, אני מטפלת בילדים, נוער ומבוגרים. אני עובדת כבר הרבה שנים במערך להפרעות אכילה לילדים ונוער בתל השומר, תחילה כמדריכה במחלקה להפרעות אכילה, בהמשך פסיכולוגית באשפוז יום, עשיתי את ההתמחות האשפוזית במחלקה וגם את התזה כתבתי בנושא הפרעות אכילה והפחד מהחיים. בשבע השנים האחרונות אני פסיכולוגית במרפאה להפרעות אכילה (הייתי שותפה בהקמתה). בנוסף, יש לי קליניקה פרטית ברמת השרון שם אני מטפלת גם בבוגרות המתמודדות עם הפרעות אכילה.
מורן וילנר סקאל
מורן וילנר סקאל
שלום, אני מורן, פסיכולוגית לאחר התמחות קלינית. בשנים האחרונות עבדתי במרפאה וגם במחלקה להפרעות אכילה לנוער בתל השומר. בעבודתי פגשתי מקרוב את המצוקה, הקושי והמורכבות שפוגשות המתמודדות ופוגשים המתמודדים עם הפרעות אכילה, ונושא זה קרוב מאוד לליבי. כיום יש לי גם קליניקה פרטית בצפון תל אביב : https://www.moranws.com/ אני מאמינה שחלק חשוב מתהליך ההחלמה הוא היכולת לא לחוש לבד, בייחוד במצבים וברגעים בהם נדמה שאף אחד אחר לא מבין מה עובר עלייך, והתחושה יכולה להיות מאוד בודדה. לתחושתי, כל אחת וכל אחד ראויים לחיות חיים מלאים ועשירים, ואני מאחלת לך להצליח להגיע לכך!
אפרת וייס שורץ
אפרת וייס שורץ
נעים מאד, אני אפרת, דיאטנית קלינית, בעלת 12 שנות ניסיון בטיפול בהפרעות אכילה במבוגרים ובמתבגרים. בוגרת תואר ראשון בתזונה מטעם האוניברסיטה העברית ובעלת תואר שני במדעי הרפואה מטעם אוניברסיטת תל אביב. דיאטנית קלינית בצוות הטיפולי של המרכז להפרעות אכילה במבוגרים במרכז הרפואי שיבא תל השומר, חברה בצוות הטיפולי במסגרת הדיור המוגן של הבית השיקומי לנשים מחלימות מהפרעות אכילה בהוד השרון, ומטפלת במבוגרים ובמתבגרים המתמודדים עם הפרעות אכילה בקליניקה פרטית בהרצליה.
כמוניהפרעות אכילהשאלה מהותית--

שאלה מהותית--

12 תגובות

מה אתם עונים לעצמכם על הקיום שלנו בעולם?
למה אנחנו קיימים???

תחשבו על זה- אנחנו לא חיים סתם. אם היינו חיים סתם בשביל להינות ולהרוויח כסף, הדור הבא יעשה בדיוק אותו דבר, וזה פשוט לטחון מים, גלגל ריק בלי שום מטרה...! במקרה כזה היה יותר פשוט אם היינו מפסיקים להתקיים , לא?

מקווה שלפחות פעם אחת בחיים שלכם חיפשתם תשובה לשאלה הענקית הזאת...

אני שואלת כי אני מאוד מסובכת עם השאלה הזאת בתקופה האחרונה, בכל זאת, משבר גיל העשרים..


תגובות

PensatoreR
07/02/19 20:46

נראה לי שאת שואלת את הגורם הלא נכון. היחיד שיכול לענות לך הוא אלוהים או איך שלא קוראים ליודע כל, אם יש אחד כזה. אני אישית חושבת שלעולם לא אדע מה מהות הקיום שלי וגם חושבת שזה לא חשוב, פשוט כי אני חלק קטן במשהו גדול. אני פשוט עושה את המקסימום שאני יכולה כדי להפוך את המקום שאני גרה בו לטוב יותר עבורי ועבור אחרים, לפי ראות עיניי כמובן. את ממש לא חייבת לחשוב כמוני והרבה אנשים לא היו מסכימים עם ההשקפה שלי אבל, כל עוד אין דרך להוכיח תאוריה כלשהי, לדעתי כל אחד יכול לבחור את התאוריה המתאימה לו.

איך אנחנו יכולים לדעת מה הטוב שאנחנו צריכים לכוון אליו, אם אנחנו לא מבינים את מהות החיים? אם למשל היינו מניחים שאין מטרה לעולם, ואנחנו פשוט 'חיים', אוכלים, קונים, לא תהיה לנו שום בעיה לחיות חיים אגואיסטים , כי ממילא המעשה הטוב שלנו לא ישפיע, לא? כי מה הוא כבר נותן? אושר למישהו אחר? אושר של בנאדם תלוי בכל כך הרבה דברים, ויש המון קשיים בחיים ש'מפריעים' לאושר. אז אם אין מטרה לעולם, למה האושר שיכול להיות לנו שווה את הסבל שאנחנו עוברים? ואם באמת היינו מניחים שחיים בשביל להינות, כל אחד היה חי לעצמו, ואפילו עוזר לאחרים רק כי זה מסב לו הנאה, בלי קשר למה שהם מרגישים... וההנאה שלנו בעצם הייתה ה'טוב' שאנחנו עושים לעצמנו בעולם. זה נכון שהתשובה האמיתית נמצאת אצל הבורא, אבל הוא שם אותנו כאן, וכדי שנבין מה אנחנו צריכים לעשות, אנחנו צריכים לנסות להבין למה אנחנו כאן מלכתחילה... השאלה הזאת לא עולה לך לפעמים? איך אנחנו יכולים לדעת מה הטוב שאנחנו צריכים לכוון אליו, אם אנחנו לא מבינים את מהות החיים? אם למשל היינו מניחים שאין מטרה לעולם, ואנחנו פשוט 'חיים', אוכלים, קונים, לא תהיה לנו שום בעיה לחיות חיים אגואיסטים , כי ממילא המעשה הטוב שלנו לא ישפיע, לא? כי מה הוא כבר נותן? אושר למישהו אחר? אושר של בנאדם תלוי בכל כך הרבה דברים, ויש המון קשיים בחיים ש'מפריעים' לאושר. אז אם אין מטרה לעולם, למה האושר שיכול להיות לנו שווה את הסבל שאנחנו עוברים? ואם באמת היינו מניחים שחיים בשביל להינות, כל אחד היה חי לעצמו, ואפילו עוזר לאחרים רק כי זה מסב לו הנאה, בלי קשר למה שהם מרגישים... וההנאה שלנו בעצם הייתה ה'טוב' שאנחנו עושים לעצמנו בעולם. זה נכון שהתשובה האמיתית נמצאת אצל הבורא, אבל הוא שם אותנו כאן, וכדי שנבין מה אנחנו צריכים לעשות, אנחנו צריכים לנסות להבין למה אנחנו כאן מלכתחילה... השאלה הזאת לא עולה לך לפעמים?

אוח זה העתיק לי את התגובה פעמיים... אבל הנקודה שלי היא- השאלה הזאת לא מציקה לך לפעמים? מה המטרה של העולם?

PensatoreR
08/02/19 11:23

תאמיני או לא, אבל באמת שלא. פעם הייתי חושבת על זה אבל בשלב מסויים הגעתי למסקנה שלעולם לא אדע. הרבה מאוד אנשים הקדישו ועדיין מקדישים את החיים שלהם כדי לענות על השאלה הזו ובסוף הם מתים ללא תשובה. אני מעדיפה להשקיע את האנרגיות שלי בדברים שיוכלו לשפר את המקום שאני גרה בו גם בעבור אחרים (עבורי, בגדר אחרים נכנסים גם בעלי חיים וצמחים) שחיים עכשיו וכאלה שיחיו בעתיד. אבל שוב, זו נקודת המבט שלי ועובדה שיש בעולם הרבה מאוד אנשים דתיים, מכל דת שלא תהיה, שחושבים אחרת. או, כמו שפפפפ כתבה, גם הנאה אישית יכולה להיות המטרה בעבור אנשים מסויימים.

פפפפ
08/02/19 7:20

כי יש ממה להנות!!! לימודים...עבודה...זוגיות...ילדים.... רגעי נחת ...משפחה...לקנות נעל שבא לך

אבל זה כל כך סתמי!!!! זה באמת גורם לך הנאה? ויש אנשים שאין להם שום דבר מזה! ומהבחינה של האושר שאת מודדת אותו בכסף ומשפחה, עדיף להם לא לחיות? לימודים- קשים, וממילא לומדים כדי להרוויח כסף בעתיד. עבודה- להרוויח כסף. רגעי נחת- שנקנים בכסף...? משפחה- הילדים שלנו פשוט חיים כדי להרוויח כסף, כדי שהילדים שלהם ירוויחו כסף, כדי שהילדים שלהם ירוויחו כסף...? אתן לא חושבות שיש משהו עמוק יותר מאחורי ?

ד״ר-מיכל-בן-מאיר
מומחה כמוני
פסיכולוגית קלינית, עובדת בקליניקה פרטית באזור פרדס חנה-כרכור.  את לימודיי עשיתי בניו יורק, ארה"ב וכשחזרתי ארצה לפני 10 שנים השתלבתי בעבודה במרפאה להפרעות אכילה ברמב"ם, שם עבדתי במשך שבע שנים.  התמחיתי בהפרעות אכילה דרך כתיבת עבודת הדוקטורט בנושא תקשורת ריגשית באנורקסיה נרבוזה וכמו כן דרך ניסיון קליני עשיר עם נערות ונשים המתמודדות עם הפרעות אכילה.  אני מאמינה שאחד הגורמים החשובים בהתמודדות עם הפרעת אכילה ובתהליך ההחלמה הינו בקשת עזרה ותמיכה, וכיום, כאשר האינטרנט מציע קהילות שונות לתמיכה ניתן לבחור להיעזר וללמוד שאת לא לבד במערכה.  אשמח להציע מנסיוני ולשלוח יד ואוזן קשבת (ווירטואלית) למי שזקוקה. *(הנכתב לעיל הינו בלשון נקבה אך מיועד גם לנערים וגברים כאחד).    
09/02/19 21:58

שאלה יפה וחשובה. אליזבת קובלר-רוס שעבדה עם ילדים ומבוגרים עם מחלות סופניות כתבה שבסופו של דבר כשאדם נמצא על סף חייו מה שבאמת משנה זה לא הכסף, הקריירה, ההישגים בכלל אלא האהבה למשפחתו וחבריו. אז אולי התשטבה היא אהבה. והייתי מוסיפה את האהבה לעצמינו.

אהבה לאנשים היא באמת דבר שלא נקנה בכסף, אבל אחרי המוות גם האהבה הזאת לא נשארת. היא הופכת לכאב עבור האנשים שנשארו כאן. וממילא גם הם ימותו בשלב כלשהו. אז אפשר בעצם לומר שהעולם הוא גלגל של אהבה וכאב. ואז חוזרת השאלה- גלגל סתמי...? מה הטעם שלו? גם אותו אפשר שלא לקיים מלכתחילה.

ד״ר-מיכל-בן-מאיר
מומחה כמוני
פסיכולוגית קלינית, עובדת בקליניקה פרטית באזור פרדס חנה-כרכור.  את לימודיי עשיתי בניו יורק, ארה"ב וכשחזרתי ארצה לפני 10 שנים השתלבתי בעבודה במרפאה להפרעות אכילה ברמב"ם, שם עבדתי במשך שבע שנים.  התמחיתי בהפרעות אכילה דרך כתיבת עבודת הדוקטורט בנושא תקשורת ריגשית באנורקסיה נרבוזה וכמו כן דרך ניסיון קליני עשיר עם נערות ונשים המתמודדות עם הפרעות אכילה.  אני מאמינה שאחד הגורמים החשובים בהתמודדות עם הפרעת אכילה ובתהליך ההחלמה הינו בקשת עזרה ותמיכה, וכיום, כאשר האינטרנט מציע קהילות שונות לתמיכה ניתן לבחור להיעזר וללמוד שאת לא לבד במערכה.  אשמח להציע מנסיוני ולשלוח יד ואוזן קשבת (ווירטואלית) למי שזקוקה. *(הנכתב לעיל הינו בלשון נקבה אך מיועד גם לנערים וגברים כאחד).    
10/02/19 0:41

אכן, עם האהבה בא הכאב הבלתי נמנע באמת, אך הסבל (בשונה מהכאב) הוא נמנע. מציעה לך לקרוא קצת על מה שהבודהיזם אומר על מהות החיים. אולי יאיר את דרכך. וזו רק דרך אחת מיני רבות כמובן.

פפפפ
14/02/19 23:50

כאחת שאיבדה מספיק אנשים קרובים... מאמינה שאכן צריך את אהבה מהמשפחה בעל וילדים אבל כן משהו שתלוי גם רק בי כי אפשר לאבד ....אלו החיים וצריך כמה דברים שיחזיקו על כל מקרה

Camoni55
16/02/19 20:29

מחזקת את מיגל וממליצה לקרא את הספר שהיא מדברת עליו. הוא מאיר באור קצת אחר על החיים ועל המוות. אני מאמינה שהמשמעות בחיים היא למצא את המשמעות שלנו כל אחד את שלו ובסופו של דבר הפוטנציאל של בני אדם מתממש בחיים שיתוף אפשר להגיד במילים לא הכי מדויקות אבך אנחנו חיות שאמורות לחיות בלהקות אז בדרכ המשמעות המדוברת הזו נוגעת למעגל יותר רחב מרק עצמנו . ממליצה על ורוניקה מחליטה למות. לא הסרט ❤ מאוד מבינה את השאלות שלך חיפשתי תשובות כאלה לפני שנה. הרי המוטיבציה צריכה לבוא מאיפשהו. צריך להיות לנו ה" למה" תמשיכי לחפש ולבדוק אל תוותרי עד שתמצאי תשובה שתספק אותך

אורני
20/02/19 5:12

כל התשובות נמצאות במקורות היהדות.