שירה יקרה - זה אך הגיוני וטבעי שזה מלחיץ ומפחיד וזה גורם לך לחרדה מסויימת. השינוי הקודם שלך היה טראומטי והחלטת לעושת מעשה ולבקש לעבור כיתה והנה הפלא ופלא אחרי חמישה חודשים השינוי הטראומטי הפך לו להרגל ואף לחיבור. אני לא יודע אם ההחלטה שלך היא ברת חרטה אבל בהנחה שלא אז בראייה הגיונית אני מניח שבהתחלה יהיה לך קשה ויעברו בך מחשבות חרטה אבל בסוף תתרגלי גם לזה. תמשיכי לשתף אותנו פה - אנחנו משפחה ותראי שכולם יעזרו לך מניסיון של מבוגרים ( כמוני ) ושל צעירים ונערים כמוך. מאחל לך שינוי חלק והסתגלות טובה אני לרוב מסיים בשיר אז הנה בשבילך ...:heart::heart::heart:

הי שירה היקרה, אני מניחה שכבר עברת לכיתה החדשה. זה מובן לגמרי שיש פחדים משינויים. אם לא התחברת למחנך אולי זה טוב שאת עוברת לכיתה חדשה. כשאני הייתי בתיכון היה לי קשה אבל צמחתי מהקושי. הקשיים מחשלים ומחזקים וגם עושים אותנו יותר רגישים לאחרים. האם יש לך חברות או בני משפחה שאת מדברת איתם על הקשיים שלך? לדעתי זה המפתח לתחושת סיפוק מהחיים. כשאנשים מקבלים אותנו גם כשקשה לנו ולא רק כשאנחנו מחייכים. אולי יועצת בית הספר תוכל לעזור לך בתחום החברתי? אווה.