שלום, מעבר להתמודדות הקונקרטית עם מציאת מקום עבודה מתאים, עולים מדבריך מרכיבים משמעותיים המשותפים למתמודדים רבים עם מחלות כרוניות - שיתוף/הסתרה של המחלה וניהול המחלה בדגש על דרישות המחלה כגון הימצאות בקרבת שירותים, היעדרויות מהעבודה, ביטוחים רפואיים ונסיעות לחו"ל וכו'. יותר ויותר מתמודדים עוברים ממודל של ניהול מחלה על ידי הצוות המטפל למודל של ניהול עצמי (SELF MANAGEMENT). גם הצוות המטפל לרוב מעודד את המתמודדים בכך. ככל שאנו יותר מנהלים כך אנחנו פחות מנוהלים ותחושת השליטה גוברת. לשיתוף במחלה מרכיב חשוב בהתמודדות - אנו יכולים לקבל תמיכה ובכך להפחית מנטל המחלה לעומת הסתרה שגובה מחיר נפשי וחברתי, אנו יכולים ללמוד דרכי התמודדות חדשות מאחרים רק אם נשתף ובעקיפין אנו משיגים שליטה רבה יותר במחלה שנמצאת "בחוץ". הסתרת המחלה מייצרת מתח נפשי שספציפית בהתמודדות עם IBD, משפיע על מהלך ותוצאות המחלה. יחד עם זאת, חשוב לבצע את תהליך חשיפת עובדת המחלה באופן הדרגתי וספציפי כך שנחוש שאנו בשליטה ובוחרים למי לספר ומתי. שיתוף מוחלט ללא "מסננים" יכול להחוות כאובדן שליטה ולייצר לחץ נפשי נוסף וחרטה. בנוסף, לא כל אחד זקוק ומעוניין בחשיפה ובתמיכה מבחוץ באופן דומה. מומלץ להתייעץ עם הצוות המטפל ובפרט עם הצוות הפסיכולוגי בקבלת ההחלטות בעניין זה. בהצלחה