אז הרבה זמן שפה לא כתבתי ניסיתי להתאושש אבל בקושי הצלחתי , אז אולי אהבתי אותך יותר מידי מצטערת שלא הייתי זאת שתגיד לך הכל בפנים ושלא שיחקתי איתך יותר משחקים אנלא מאלה שרואות בזה טעם לחיים , אני מאלה שיצחיקו אותך בכל הפעמים אפילו כשכבר אין טעם לחיים. אתה נתת לי סיבה במשך 3 חודשים לקום מוקדם ואיך לחייך , לשים זין על כולם ואיך לדעת להרגיש את הכל ולדעת שאיתך זה לשכוח את הכל. חשבתי שאתה אחד מיוחד זה ששונה מכולם ולא יכאיב לי לעולם אבל טעיתי והסתגרתי בחדר ואיך לא היית איתי כשהייתי לבד מול כולם ולא כעסתי עשיתי את עצמי שהבנתי , ואתה אפילו לא טרחת להתנצל אויש אתה כלכך מתסכל אני מצטערת שאני חלשה מכל מילה שאתה אומר ולא מצליחה לדבר אלייך כשאתה מחייך כשאתה שוב פעם חוזר תלך ואל תחזור כי אתה כל הזמן חוזר ואז שוב נעלם. והכאב הזה הולך ומתגבר וסליחה שניסיתי להיות כל כך טובה למרות שידעתי שאפגע , אנלא הסכמתי לעזוב אני כתבתי לך יותר מידי שאותך אני אוהבת נכנסת כלכך חזק למוח שבלי ששמתי לב נכנסת גם ללב. אתה בכלל לא יודע שכשהלכת בכיתי ולא יצאתי מהחדר החברות בכלל לא הבינו מה לא בסדר , הרגשתי שאני לא מספיק טובה בשבילך וזה שובר שאחרי כמה ימים מצאת לך מישי אחרת שהיא לא הרבה יותר טובה וגם חיה בסרט. זה אתה הבן זונה שעשה לי תמוות , הרגשתי כל כולי שלך ובגללך רציתי להשתנות לקחת את עצמי בידיים והרבה יותר מכל רק רציתי להרזות , ובגללך אני כבר עמוק בתוך החרא הזה ואתה אפילו לא יודע מזה , כי לך יש מישי אחרת ואתה אהבת אותי כלכך אבל לא רצית אותי מספיק , רצית מישי רזה לא רצית אותי בגלל שאני שמנה , כלכך פחדת מה יגידו כולם ואיזו בושה כי ליד כולם הביטחון נעלם , ועכשיו מה שנשאר זה לחיות עם האכזבה ומיה ואנה הארורות.