הי אלהאם, עזבי אותך משונאת תרופות... בינינו, מי אוהב? אין בתרופות שום דבר רע. הרבה יותר גרוע להרגיש את מה שאת מרגישה כרגע לא? נניח שייתי מבטי לך שתוך שישה שבועות הכל יכול להראות אחרת, לא שווה? מגיע לך להרגיש אחרת...

אלהאם יקרה. כשיש דיכאון לא ישר רצים לטיפול תרופתי. חשוב להבין למה הדיכאון על רקע מה פרץ... כך למשל אנשים רבים חווים דיכאון לאחר אירוע טראומטי - דיכאון זה נקרא דיכאון תגובתי והרבה פעמים הוא חולף מעצמו כאשר דבקים בחיי היומיום ובשיגרה. מציעה לך לפנות לפסיכולוג או פסיכותרפיסט לשם הבנה ברורה יותר של מה קורה לך וקבלת כלים להתמודדות... את יכולה בשלב הראשון לפנות גם לרופא המשפחה שלך ולקבל הכוונה ראשונית . אשמח אם תוכלי לפרט קצת יותר על הדיכאון הזה.... ממתי החל?, כמה נמשך והאם היה אירוע מסוים שתרם לו?

תודה לכל מי שהגיב/ה. הדיכאון או הסימפטומים שאני חווה, הם פועל יוצא של טראומה שעברתי בילדות. בחמש השנים האחרונות, עברתי טיפול פסיכולוגי, השתתפתי בהמון סדנאות וקראתי המון ספרים. כנראה שהטראומה לא עוברת מההוויה שלנו והיא מרימה את הראש לעתים קרובות וזה בא לידי ביטוי בדיכאון וחרדות. להבדיל מתקופות אחרות, בתקופה הזו אני חווה את הדיכאון יותר עמוק: בדידות, למרות שאני מוקפת בהרבה חברים ומשפחה חמה, חוסר תאבון, צורך לישון כל הזמן, פחות פעילות חברתית ומוטיבציה... וכו' תודות לעבודה, ספורט, ילדים "שמכריחים" אותי לזוז... יש לי המון כלים איך להתמודד, אבל הייתי צריכה קבוצה תומכת, אומנם וירטואלית, ומצאתי אותכם/ן. אני מאמינה, שאחת הדרכים לרכך את הדיכאון, הוא להתנדב בכל מסגרת שתוכל לעזור לחברה/ קהילה/ לאנשים בגלל. אשמח לשמוע הצעות... כי אני חייבת להזיז את עצמי כל הזמן.... תודה על התמיכה והעזרה ואשמח לעוד תגובות מעודדות וגם לעוד כלים שיעזרו לי.

הי אלהאם, כל הכבוד! נראה שאת חזקה ועושה את הצעדים הנכונים. ספורט, עבודה ושיגרה הם הדרך הנכונה. טוב שאת מוקפת בחברים ומשפחה. אצלי מה שעבד הוא טיפול משולב ב CBT יחד עם טיפול תרופתי. אין סיבה שתהיי בדיכאון מתמיד. לאף אחד לא מגיע להרגיש ככה... בנוסף, אל תלחמי בהרגשה הרעה. המלחמה מכניסה אותנו למחשבה מעגלית שאינה עוזרת. זה בסדר גמור להרגיש רע בתקופות מסוימות... אנחנו כאן...

אלהאם היקרה מקווה שתמצאי כאן בפורום תמיכה ואף עזרה. וכתבי כמה שאת רוצה ומרגישה צורך כי הכתיבה עצמה יכולה להוות פורקן מסויים לתחושות הקשות. מחזקת אותך.

אלהם יקרה. כפי שאת רואה "נגעת" בלב של חברי הקהילה ואת בהחלט יכולה להיעזר בחברים כאן בכל מה שיהיה לך חשוב ונכון לשתף. בעניין התרופות חשוב שתדעי שינם תוספי מזון שעובדים יפה על דיכאון. ביחס לטראומה ישנן שיטות טיפול ממוקדות ומאוד יעילות כמו אי אמ די אר וגם היפנוזה. בכל מקרה בתקופות כאלו חשוב ככל האפשר להיצמד לשיגרה. לקום בבוקר, לפעול, להכין אוכל לילדים, לעסוק בפעילויות שאת יודעת שהן גורמות לך בדרך כלל הנאה. לכתוב רגשות וחוויות, לנסות לייצר פעילות גופנית ועוד. מחזיקה לך אצבעות שתרגישי טוב יותר ומהר