מנהלי קהילה
סימה לבני
רוקחת בכירה, מנהלת המרכז לייעוץ תרופתי אישי, מחברת הספר "לעשות סדר בתרופות ובתוספים - בעידן שבו המידע אינסופי". לבני עוסקת בהפצה והטמעה של מאגרי מידע תרופתיים בחברת "זיעור". בעברה, ניהלה את בתי המרקחת של בתי החולים "הלל יפה" ו"רמב"ם". סימה שמה לה למטרה לקדם את הרוקחים כיועצים ורוקחים קלינים כמומחים לתרופות, כחלק מהצוות הרפואי. היא נותנת הרצאות ברחבי הארץ לקידום הניהול העצמי של התרופות באמצעות איתור מוקדם של בעיות שנובעות מתרופות, והספר "לעשות סדר בתרופות ובתוספים - בעידן שבו המידע אינסופי" הינו באותו עניין.
ליאת נסים
רוקחת קלינית בקופ"ח מאוחדת
תואר ראשון בביולוגיה תואר שני ברוקחות קלינית וניהול רגולטורי
רוקחים קליניים- אוני
כל המשיבים הינם רוקחים מוסמכים הלומדים בבית הספר לרוקחות של אוניברסיטת בן-גוריון, במסלול לתואר שני ייחודי לרוקחות קלינית קהילתית וניהול רגולטורי (MSc) של בית הספר לרוקחות באוניברסיטת בן גוריון.
המענה ניתן על ידי רוקחים מוסמכים במסגרת שיתוף פעולה ייחודי בין "כמוני", לבית הספר לרוקחות שבאוניברסיטת בן גוריון וזאת כחלק מקורס ייעוץ רוקחי תרופתי מתקדם, המקנה בין היתר מיומנויות מעמיקות בייעוץ ותשאול רוקחי ובמתן מענה לבעיות הקשורות בטיפול התרופתי, את הקורס מרכזים ומנהלים פרופ' איל שורצברג וד"ר אורלי שמעוני.
.
ד"ר פזית שקד רוקחת קלינית מומחית
שלום. אני ד"ר פזית שקד, רוקחת קליניתמובילה ופורצת דרך בישראל, היחידה בעלת תעודה מארה"ב של מומחית בטיפול תרופתי בקהילה.
מאחוריי 23 שנות ניסיון שבהן הבאתי אלפי מטופלים בארה"ב ובישראל לאיזון תרופתי ובריאותי. צמצום תרופות מיותרות, איזון מחלות דרך תזונה ומניעת תופעות לוואי מתרופות הם נר לרגליי. במהלך שנות עבודתי התמקצעתי בנושא הטיפול בסוכרת וכיום אני משלבת הדרכה וליווי תזונתי יחד עם טיוב הטיפול בתרופות. בעבודה שלי משולבים יחס אישי חם, עוטף ומתחשב למטופלים ומקצוענות בתפירת הטיפול התרופתי היעיל והבטוח ביותר תוך השגת שיתוף פעולה מיטבי של הרופאים איתם אני מתקשרת באופן אישי לגבי כל מטופל/ת.
לאחר תואר ראשון ברוקחות באוניברסיטה העברית השלמתי תואר ד"ר ברוקחות קלינית באוניברסיטת דוקיין בפיטסבורג, פנסילבניה בארה"ב, סטאג' בבית חולים Albert Einstein Medical Center בפילדלפיה, פנסילבניה. שימשתי 8 שנים כמנהלת שירותי רוקחות קלינית בבית חולים St. Mary Medical Cente בפרברי פילדלפיה , 13 שנים כרוקחת קלינית ב"שרותי בריאות כללית" ומזה 12 שנים נותנת שירות פרטי בלבד במסגרת הקליניקות בתל אביב וחדרה
כמוניתרופות ורוקחותמבולבלת מאוד
מבולבלת מאוד
09/03/19 12:37
4 תגובות
בהרבה מאמרים נכתב לא לשלב סטטינים עם ניאצין.
מצד שני אני רואה שכן היו תרופות שמשלבות סטטינים עם ניאצין
אז מה העיניין פה? אפשר לשלב ניאצין עם סטטינים?
אצלי יש בעיית HDL נמוך גנטית והדבר היחיד שמעלה אותו לרמה מינמלית מומלצת זה ניאצין.
בנוסף אני נוטלת 20mg פראבסטין במרחק של 2 שעתיים מינימום
כמו כן, 10mg סימבאסטין מציג את אותן ערכים כמו 20mg פראבסטין, מה עדיף?
ד"ר דני זיו
שלום אסתר99,
בדיקה במערכת לבדיקת יחסי גומלין בין תרופות של אתר Micromedex אכן מעלה כי ישנה אינטראקציה בעת נטילת השילוב. השילוב עלול להעלות במעט את הסיכון לתופעות לוואי שריריות (חולשת שרירים, כאבי שרירים ועוד). השילוב אינו אסור (אינו התווית נגד) ואף מקובל מאוד תוך מעקב אחר מדדים רלוונטיים כגון שינוי בצבע השתן (כתוצאה מפירוק שריר) ורמות CPK בבדיקות דם. ניתן להתייעץ עם הרופא שלך אודות ביצוע מעקב תקופתי אחר רמות CPK.
כפי שכתבת, בחו"ל אף קיימים תכשירים המשלבים תרופה ממשפחת הסטטינים יחד עם ניאצין. מחקר שבחן שילוב של ניאצין עם לובסטטין לא מצא עליה משמעותית בתופעות הלוואי השריריות.
בכל בחירה של טיפול תרופתי חשוב להשוות את הרווח של המטופל מן הטיפול הספציפי אל מול הסיכון הפוטנציאלי הכרוך בו. ניאצין הוא טיפול הבחירה ברמות כולסטרול HDL נמוכות וכך גם הסטטינים הם טיפול הבחירה ביתר כולסטרול. חשוב לציין כי פרבסטטין נחשבת לאחת התרופות הבטוחות יותר מסוג זה מבחינת תופעות לוואי שריריות שכן הסיכון בעת נטילתה הינו נמוך יחסית לתרופות אחרות מסוג זה. בנוסף, מאחר ומדובר בתופעה תלויית מינון והמינון שאת נוטלת הינו נמוך יחסית, הסיכון בהתאם. כמו כן, הסיכון תלוי במינון ניאצין שאת נוטלת כאשר מינון של עד 1 גרם ליום נחשב לבטוח יותר.
בהשוואה בין סימבסטטין לפרבסטטין אני נוטה להעדיף את האחרונה. ראשית פרבסטטין נקשרה כאמור לסיכון נמוך יותר לתופעות לוואי שריריות, מה שחשוב עוד יותר בעת שילוב עם ניאצין. שנית, סימבסטטין מחייבת את נטילת התרופה בערב ואילו פרבסטטין נתן ליטול בכל שעה ביום.
לחצי כאן לעלון לצרכן של פרבסטטין.
לחצי כאן לעלון לצרכן של סימבסטטין.
בברכת בריאות שלמה,
ד"ר דני זיו
רוקח קליני
ואם מעניין אותך, אני מזמין אותך לבקר גם באתר לייעוץ תרופתי אישי וגם בדוקטור לתרופות בפייס (-:
www.drpharma.co.il
*מוזמנים לקרוא על מרכז המידע התרופתי של הדסה*
מרכז למידע תרופתי הדסה
אוריה8899
חן חן לתשובה המלאה
אוריה8899
שלום ד"ר דני
ראשית תודה על התשובה שנתת לגברת.
אכן תשובתך המלומדת, והמדויקת עולה בקנה אחד עם עשרות רבות של מאמרים ומחקרים רפואיים שעיינתי בהם.
"דבר, דבור על אופניו"
שאלה לי אליך, מתוך הכתובים נראה כי זמן מחצית חיים של פראבסטין הינו 22 שעות ובהנחה שזה הזמן הנכון האם זה אומר שאפשר לקחת את התרופה הזו יום כן יום לא?
כמו כן אשמח אם תבהיר לי, מצאתי כי יש נתונים שונים לגביי זמן מחצית חיים של פראבסטין
שעתיים, עשרים ושתיים שעות, ושיבעים ושבע שעות.
מה הנכון?
אני מתנצלת על כפל השאלה.
ד"ר דני זיו
שלום אוריה8899,
מידע אודות זמן מחצית החיים של תרופות ניתן למצוא לרוב באתרים המספקים מידע תרופתי כגון Micromedex (המצריך מנוי) או בעלון לרופא.
בנוגע לזמן מחצית החיים של פרבסטטין, על פי אתר Micromedex מדובר על 2.6-3.2 שעות. עלון לרופא לא זמין בארץ אבל בעלון לרופא הבריטי ניתן לראות התייחסות לזמן מחצית חיים של 1.5-2 שעות.
בשני המקרים מדובר על נתון רחוק מ-22 שעות, מה שמתיישב גם עם העובדה כי פרבסטטין יחד עם סימבסטטין נחשבים לסטטינים בעלי זמן מחצית חיים קצר, זאת בהשוואה לאטורבסטטין (ליפיטור) ורוזובסטטין (קרסטור).
לגבי אופן הנטילה- נטילת תרופות ממשפחת הסטטינים חשובה מכמה טעמים. ראשית, תרופות אלה מורידות את רמות כולסטרול LDL (הכולסטרול הרע) אבל מעבר לכך הוכח שתרופות אלה מורידות את הסיכון לתחלואה ותמותה לבבית. אופן הנטילה אשר הוכח כמפחית סיכון לתחלואה ותמותה לבבית הוא נטילה יומיומית בלבד.
עם הסטטינים בעלי זמן מחצית החיים הארוך, אטורבסטטין ורוזובסטטין, נעשו מחקרים אשר הראו כי גם נטילתם לסירוגין (יום כן ויום לא) מביאה לירידה ברמות הכולסטרול הרע. אמנם, כפי שכתבתי, לא הוכח שאופן נטילה זה יעיל להפחתת הסיכון לתחלואה לבבית. לא מצאתי מידע דומה בנוגע לנטילה לסירוגין של סימבסטטין ופרבסטטין.
בברכת בריאות שלמה,
ד"ר דני זיו
רוקח קליני
ואם מעניין אותך, אני מזמין אותך לבקר גם באתר לייעוץ תרופתי אישי וגם בדוקטור לתרופות בפייס (-:
www.drpharma.co.il
*מוזמנים לקרוא על מרכז המידע התרופתי של הדסה*
מרכז למידע תרופתי הדסה