גם אני מצטרף לאפי. אין ספק ששינויים זה דבר כל כך קשה. שינויים בעבודה, בזוגיות, במשפחה, בהרגלים. גם לי זה קרה שהדילמה והחשש משינויים גרמו לי לחרדה רגעית ועדיין אני לא משווה את מה שאת עוברת לניסיוני האישי - כל אחד מקבל זאת בצורה אחרת.
מבלי להכיר את הרקע - אם את רוצה להתפטר - אז כנראה שיש לכך סיבה. תשקלי את כל האפשרויות בצורה קרה ואנליטית -
הדברים הטובים בלהישאר במקום העבודה לעומת הדברים הלא טובים ומצד שני מה תרוויחי ומה תסכני אם תתפטרי ותחליטי לחפש עבודה. תקחי בחשבון את המקרה הגרוע בכל מקרה ותנסי ( למרות שמאוד קשה ) - לחשוב לטווח ארוך.
את יכולה לשתף אחרים בדילמות ? לקבל עיצות מועילות ? מאוד חשוב לקבל פרופורציות מאחרים.

אני אענה אחרת, לא עוזבים מקום עבודה עד שלא מוצאים מקום עבודה חדש, או כדאי לחסוך קצת כסף שלא תהיי במצב ללא עבודה וללא כסף

אנונימית יקרה, אלו תחושות טבעיות ומוכרות שכולנו מרגישים בעיקר לפני כל הדברים האלה שהמשותף שלהם - הלא נודע. נשמע שאפילו לא התחלת בצעדים לקראת וכבר את חוששת וחרדה. אולי יעזור לפרק את התהליך הגדול הזה לצעדים קטנים, להכין קורות חיים, לחפש משרות, לשלוח כל יום ל-3 משרות, לדבר עם איש אחד בכל יום על הנושא, לפנות לעזרה מקצועית בתחום, לחשוב על דברים שמעניינים אותך, ומתוך העשיה תסתיים החרדה או לפחות תקטן. לפעמים עוזר לצאת ממצבים של חוסר ודאות באמצעות מה שכן ודאי ואפשרי לנו לשלוט בו, וזה הצעדים שאנחנו נעשה.