בתחילת הטיפול...כמעט לפני שנתיים לא הבנתי מה המטפלים אומרים..
הייתי בטוחה שהם לא רואים טוב ואולי בעצם יושבים איתי אנשים בלתי נראים שהם באורקל והשיחה לא מיועדת לי בכלל. כמה חודשים אחרי...אשפוז מידי הבנתי שאני אמא וחייבת לעשות מאמץ כי הם לא יכולים להיות בלי אמא גם אם בפועל תפקדתי חצי ובעיקר טכנית. עושה מאמצים אבל הגעתי לנקודה שאני רוצה להמשיך לטפל רגשית אבל שהמשקל לא יזוז
קשה לשחרר ...עדיף לרדת? ברור שלא
מוכנה לעלות? מפחיד!