היי לילה טוב !
רוצה פעם אחת ולתמיד להוריד משהו שיושב לי על הלב כבר הרבה מאוד זמן . אני אובחנתי בטרשת נפוצה לפני כמספר שבועות אך מעצם היותי אחת שקוראת ומודעת לעצמה מאוד היה לי את המזל לשים לב לתגובות של הגוף שלי ולפנות אל הגופים הרלוונטים מה שעזר מאוד לאבחנת המחלה בשלב מאוד מוקדם . התסמינים הבולטים היו : הרדמות צד שמאל של הפנים , סימן על שם לרמיט וכן כרגע תסמין חדש שהוא הרדמות כפות הרגליים והידיים . כך יוצא שאני בלופ של התקפים כבר כחצי שנה לערך . ניקור מותני יצא חיובי לטרשת , נגעים במוח ובעמוד השדרה הצווארי וכמובן שני ההתקפים אשר דחפו לאבחנה.
בצבא שירתתי כבקרית שליטה ימית בחיל בים . מרבית העבודה הייתה השקפה על הגבול הימי במשמרות של 24/7 כלומר תצפיתנית . משמרות מסביב לשעון לעיתים בקפיצות של 6 שעות בסך בכל ביו משמרת למשרמת ומשמרת שבעצם אורכה כ6 שעות . חשוב לי לציין את תנאי המחיה שלנו - תזונה לקויה ולעיתים אי תזונה (על המטבח היו אחראיים שני טבחים שלא עשו את עבודתם נאמנה ) ומקרים רבים של ארוחה אחת ביום . חשוב לציין שהורדתי המון במשך זמן שירותי . במהלך השירות יצא לי להידבק מספר פעמים במחלות וורליות שלוו בחום ולא פעם טופלו בהזנחה פושעת כולל אי טיפול או חוסר אמונה כי חיילים רק רוצים להוציא גימלים . כל נוצר המצב שלעיתים הייתי חולה במשך כמה שבועות טובים , ממשיכה להיכנס למשמרות וכמו שכבר אמרתי פשוט מקבלת טיפול לא ראוי .
מעבר ללחץ הנפשי שכרוך בכניסה למשמרות ותפעול אירועים בזירה הימית שאף דרש מאיתנו לעיתים לעמוד בתנאים בלתי אנושיים כולל ישיבה ממושכת של כ13 שעות ללא היכולת להזיז את ראשנו ועם הפסקות מאןד מעטות (עקב התחממות בגזרה הצפונית ) שוב אדגיש שמשמרת רגילה אורכה 6 שעות בלבד .מעבר לתחושת הלחץ והאחריות שמטילים על נערות בנות 18-19 ולחץ רציני כאשר ישנם אירועים התנאים בהם אוחזקנו היו בלתי מתקבלים על הדעת וגרמו לכולנו תחושה קשה של עייפות תמידית בעיקר בעקבות המשמרות ונוסף על כך הטלת משימות ללא התחשבות בקושי או אורך המשמרת שהייתה . מי שקצת מכיר את המסגרת הצבאית יודע שבדיקות דם זה לא הכי בראש מעיינם ובמשך כל תקופת השירות שלי לא יצא לי להיבדק . לאחר שהשתחררתי ממש כמה ימים לאחר מכן עשיתי בדיקות דם וכשהתוצאות הגיעו הבנתי את גודל החשש שהתממש . חשוב לציין שלפני שירותי הצבאי מעולם לא הייתה בדיקת דם אחת שלא הייתה בסדר הערכים תמיד היו במקום המתאים בלי חריגה לכאן ולכאן .
השירות הצבאי העמוס והקשה שלי גרם לי לחוסר גם בהמוגלובין , בחומצה הפולית ובעיקר בויטמין D ולאורך כל
תקופת השירות לא הייתי מודעת לזה שעליי לקחת תרופות על מנת לאזן את מצבי . מחלת הטרשת הנפוצה היא מחלה חשוכת מרפא וכיום עוד לא יודעים במאת האחוזים מהם הגורמים למחלה . אחד מהדברים שגילו הוא חוסר בויטמין D שאנשים הסובלים ממנו עלולים לחלות במחלה . יש בי אמונה שהתפרצות המחלה שלי קשורה לשירותי הצבאי וגם אם זה נשמע תמוה המחשבה הזאת לא עוזבת אותי . בין אם זה חוסר השינה , הלחץ , תנאי המחיה הירודים , משמרות בחמל חשוך וחוסר חשיפה לשמש לעיתים לימים שלמים,חשיפה לקרינה עם כל המערכות עליהן עבדנו , שירות במוצב גבול בלבנון כל כך קרוב לגדר המערכת ומקרים קיצוניים של ירי על הבסיס . כל הסיבות הללו ועוד יותר גורמות לי להאמין שלשירותי הצבאי היה קשר ישיר להתפרצות המחלה אצלי . ההתקפים של המחלה שאליהם שמתי לב אומנם התחילו כשנתיים וחצי לאחר שיחרורי אבל תחושה לא טובה ליוותה אותי מאז שחרורי . האם יש מישהי כאן שחוותה תחושות דומות בדגש על תצפיתניות או מישהו שיכול לייעץ לי האם לכל הדבר יש בכלל ביסוס אשמח לקבל מכם תגובה או הודעה .
תודה ובריאות לכולם