מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר איתן גור
מנהל המרכז להפרעות אכילה ומשקל במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא, תל השומר.
דנה צינמן ליטרט
דנה צינמן ליטרט
פסיכולוגית קלינית. למדתי באוניברסיטת תל אביב, אני מטפלת בילדים, נוער ומבוגרים. אני עובדת כבר הרבה שנים במערך להפרעות אכילה לילדים ונוער בתל השומר, תחילה כמדריכה במחלקה להפרעות אכילה, בהמשך פסיכולוגית באשפוז יום, עשיתי את ההתמחות האשפוזית במחלקה וגם את התזה כתבתי בנושא הפרעות אכילה והפחד מהחיים. בשבע השנים האחרונות אני פסיכולוגית במרפאה להפרעות אכילה (הייתי שותפה בהקמתה). בנוסף, יש לי קליניקה פרטית ברמת השרון שם אני מטפלת גם בבוגרות המתמודדות עם הפרעות אכילה.
מורן וילנר סקאל
מורן וילנר סקאל
שלום, אני מורן, פסיכולוגית לאחר התמחות קלינית. בשנים האחרונות עבדתי במרפאה וגם במחלקה להפרעות אכילה לנוער בתל השומר. בעבודתי פגשתי מקרוב את המצוקה, הקושי והמורכבות שפוגשות המתמודדות ופוגשים המתמודדים עם הפרעות אכילה, ונושא זה קרוב מאוד לליבי. כיום יש לי גם קליניקה פרטית בצפון תל אביב : https://www.moranws.com/ אני מאמינה שחלק חשוב מתהליך ההחלמה הוא היכולת לא לחוש לבד, בייחוד במצבים וברגעים בהם נדמה שאף אחד אחר לא מבין מה עובר עלייך, והתחושה יכולה להיות מאוד בודדה. לתחושתי, כל אחת וכל אחד ראויים לחיות חיים מלאים ועשירים, ואני מאחלת לך להצליח להגיע לכך!
אפרת וייס שורץ
אפרת וייס שורץ
נעים מאד, אני אפרת, דיאטנית קלינית, בעלת 12 שנות ניסיון בטיפול בהפרעות אכילה במבוגרים ובמתבגרים. בוגרת תואר ראשון בתזונה מטעם האוניברסיטה העברית ובעלת תואר שני במדעי הרפואה מטעם אוניברסיטת תל אביב. דיאטנית קלינית בצוות הטיפולי של המרכז להפרעות אכילה במבוגרים במרכז הרפואי שיבא תל השומר, חברה בצוות הטיפולי במסגרת הדיור המוגן של הבית השיקומי לנשים מחלימות מהפרעות אכילה בהוד השרון, ומטפלת במבוגרים ובמתבגרים המתמודדים עם הפרעות אכילה בקליניקה פרטית בהרצליה.

מיואשת

18/03/19 12:55
3 תגובות

היי כבר כמה זמן שיש לי בולימיה.. אני בתת משקל, לא חמור אבל אני מרגישה שדווקא הפן הריגשי שלי ניפגע. אני עובדת במסעדה ואני ממש מתביישת בזה אבל אני כל משמרת גונבת אוכל שנישאר אצל הלקוחות עוטפת במפית ואוכלת בשירותים... ואז מגיעה לבית ומקיאה הכל הכל.. זה הגיע גם למצבים שאני גונבת מחנויות מוצרים כמו חטיפי אנרגיה ונישנושים, מסטיקים, אוכלת ומקיאה בבית, פותחת נגיד חבילות של פירכיות מנשנשת ומחזירה למדף. אני חושבת שזה כבר נפשי לגמרי, כל פעם שאני גונבת אני פשוט לא רואה בעינייים... אני כאילו חייבת לעשות את זה יש לי דחף לגניבה.. המנהלת שלי שמה לב לזה בזמן האחרון ודיברה איתי אתמול ואני ממש ממש מבויישת והיא אמרה שרק המנהלים יודעים על זה וזה בא מתוך מקום של דאגה ואם אני צריכה עזרה הם יעזרו לי וחשוב להם לדעת שהכל בסדר איתי..מה לעשות? לעזוב את העבודה? אני מרגישה כאילו יסתכלו עליי כפצועה מעעשיו אפילו שהיא אמרה ששמו לב לזה כבר כמה זמן פשוט לאף אחד לא היה את האומץ לדבר איתי...ושממש דואגים לי.. האם יש קשר בין בולימיה ובולמוסים להפרעת הגניבה? מה לעשות ממש מרגישה מגעיל עם עצמי...


תגובות

פפפפ
19/03/19 6:14

היי אל תמהר לעזוב גם בשביל שלא תסיימו לא טוב וגם אולי יתמכו בזמנים בתקווה שאת בטיפול או תלכי ! חבל עלייך

הי, אני מצטערת לשמו על מה שאת עוברת בגלל הפרעת האכילה שלך :( לשאלתך, יש קשר בין בולמיה לגנבות של אוכל ויכול להיות, שבנתיים, כל עוד הסמפטום כל כך פעיל, דוקא לא כדאי לעבוד במקום עבודה שמזמין גנבת אוכל. כמו שכתבה לך פפפ מעלי, אני מאד מקווה שאת בטיפול. מגיע לך טוב יותר מזה...

פפפפ
20/03/19 14:41

כן ...אני יודעת פשוט שהעבודה שמרה עלי...אבל היא לא עם אוכל ולכן זה בטח אחרת