מבינה לליבך. גם אני חשה דומה. אצלי זו בדידות איומה ובעיקר צורך להכיר אנשים שלא מעמידים פנים שהם חזקים ושמאפשרים לבטא את הקשיים. מקווה שיוקל לך בקרוב.

אולי את צריכה להתייחס לדברים יותר באיטיות ובנוחות וגם בשקילות דעת. נסי לשלב מנוחה מקשיים ביחד עם חיפוש דרכים חדשות. זכרי שהעתיד הוא החשוב ואם נכשלת בדרך אחת כדאי ללמוד מהטעות ולחפש דרך אחרת. צריך קודם לנסות לעזור לעצמנו ורק אחר כך לבקש עזרה מאחרים, ורוב האנשים רוצים לעזור. לא הכרתי את המלה להתקרבן.

אלמוניות יקרה, ברור לכולנו מה את עוברת. חוץ מחיבוק חם אין עדיין שיקולי כבן. אגב יש תרופה חדשה של יאנסן שבקרוב תגיע לארץ שהינה תכסיס לדיכאון עמיד שעובדת תוך מספר שעות... בינתיים כל מה שאפשר להציע הוא חיבוק וירטואלי חם... אגב, את כותבת מדהים... מה למדת/עשית בעבר?

אלמונית יקרה. אנא ספרי יותר על עצמך בכדי שנוכל להכיר אותך. ללמוד יותר על הבדידות הזו.... מאיפה היא ? ממתי היא התחילה? האם אירע משהו דרמטי בחייך או שזו תחושה שמלווה אותך כמו חברה שנים ובגלים?