מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר איתן גור
מנהל המרכז להפרעות אכילה ומשקל במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא, תל השומר.
דנה צינמן ליטרט
דנה צינמן ליטרט
פסיכולוגית קלינית. למדתי באוניברסיטת תל אביב, אני מטפלת בילדים, נוער ומבוגרים. אני עובדת כבר הרבה שנים במערך להפרעות אכילה לילדים ונוער בתל השומר, תחילה כמדריכה במחלקה להפרעות אכילה, בהמשך פסיכולוגית באשפוז יום, עשיתי את ההתמחות האשפוזית במחלקה וגם את התזה כתבתי בנושא הפרעות אכילה והפחד מהחיים. בשבע השנים האחרונות אני פסיכולוגית במרפאה להפרעות אכילה (הייתי שותפה בהקמתה). בנוסף, יש לי קליניקה פרטית ברמת השרון שם אני מטפלת גם בבוגרות המתמודדות עם הפרעות אכילה.
מורן וילנר סקאל
מורן וילנר סקאל
שלום, אני מורן, פסיכולוגית לאחר התמחות קלינית. בשנים האחרונות עבדתי במרפאה וגם במחלקה להפרעות אכילה לנוער בתל השומר. בעבודתי פגשתי מקרוב את המצוקה, הקושי והמורכבות שפוגשות המתמודדות ופוגשים המתמודדים עם הפרעות אכילה, ונושא זה קרוב מאוד לליבי. כיום יש לי גם קליניקה פרטית בצפון תל אביב : https://www.moranws.com/ אני מאמינה שחלק חשוב מתהליך ההחלמה הוא היכולת לא לחוש לבד, בייחוד במצבים וברגעים בהם נדמה שאף אחד אחר לא מבין מה עובר עלייך, והתחושה יכולה להיות מאוד בודדה. לתחושתי, כל אחת וכל אחד ראויים לחיות חיים מלאים ועשירים, ואני מאחלת לך להצליח להגיע לכך!
אפרת וייס שורץ
אפרת וייס שורץ
נעים מאד, אני אפרת, דיאטנית קלינית, בעלת 12 שנות ניסיון בטיפול בהפרעות אכילה במבוגרים ובמתבגרים. בוגרת תואר ראשון בתזונה מטעם האוניברסיטה העברית ובעלת תואר שני במדעי הרפואה מטעם אוניברסיטת תל אביב. דיאטנית קלינית בצוות הטיפולי של המרכז להפרעות אכילה במבוגרים במרכז הרפואי שיבא תל השומר, חברה בצוות הטיפולי במסגרת הדיור המוגן של הבית השיקומי לנשים מחלימות מהפרעות אכילה בהוד השרון, ומטפלת במבוגרים ובמתבגרים המתמודדים עם הפרעות אכילה בקליניקה פרטית בהרצליה.
כמוניהפרעות אכילהפשוט רוצה להיות רגילה

פשוט רוצה להיות רגילה

אנונימי
אנונימי
23/03/19 23:40
2 תגובות

במשך 14 שנים הייתי ילדה רגילה
14 שנים של שמחה, אושר, בריאות, אהבה וחוסר דאגה.
בראש ובראשונה אמרתי שאנלא רעבה ואחריי כמה זמן פשוט התרגלתי לזה אני מניחה. יותר ויותר חשבתי מה יקרה אם אני לא אוכל ארוחת בוקר צהריים ואפילו ערב כבר לא היה אכפת לי מהטעויות אין לי באמת חברות, כל מה שאכפת לי ממנו זה רק להעביר יום נוסף בלי לאכול. אני לא בדיוק בטוחה למה זה קרה דווקא לי ואתם יודעים? אני אפילו לא אוהבת את עצמי. אני לא רוצה שייראו אותי איך שאני רואה את עצמי !!
תמיד שאכלתי משו אז אני מרגישה שעשיתי משו רע כל כך נאבדתי ואני מרגישה לבד אני לא יודעת למה זה קורה לי ומה הסיבה שזה קורה אני רק רוצה להיות נורמלית !! אני יודעת את זה אבל אני לא מסוגלת ואני גם לא אבריא אני פשוט לא בסדר ואני מחכה למישו שיבוא ויתקןן אבל אף אחד לא בא.


פשוט רוצה להיות רגילה

תגובות

"מחכה שמישהו יבוא חתקן ואף אחד לא בא" תפס את עיני. אהובה היחידה שיכולה להתחיל במסע הזה זו את. קודם כל להכיר בבעיה לשתף בן משפחה ולהתחיל טיפול רציני!!!

הי, מצטרפת לדברים של יומן מסע. חוסר ההבנה שלך את מה שקורה לך מוכר, אך אין זה אומר שבטיפול לא תוכלי להבין מה קורה לך, למה קרה מה שקרה ואיך את יכולה להתקדם מהמקום הזה. אל תוותרי על פניה לקבלת עזרה. על תוותרי על טיפול.