נראה שאתה צריך ייעוץ רציני יותר (ומורכב בהתאם) ו.. רק נכנסתי עכשיו אבל כנראה שאני מחתך הגילים שלך. כאחת שמאוד נמנעה להתגרש וממש לא מייעצת לזר באינטרנט להתגרש... אבל בכל זה היה נראה אז כסוף העולם (ואכן לא היה קליל) אבל יש לי היום פינה בעולם ואני שמחה שהסבל ההוא כבר לא מנת חלקי היום.

שלום לך bdr היקר, קודם כל חשוב לי לומר לך שעשית נכון כשפנית אלינו, ללא קשר לגיל שלך. אנחנו פה מקשיבים לכל מי שפונה, ותורני ער"ן שעונים פה - חלקם ( ואני ביניהם) כבר מזמן עברו את גילך, כך שתרגיש בנוח, הגעת למקום טוב. אין לי ספק שלהיות אב לילדים עם צרכים מיוחדים, זה תפקיד קשה, משימה עם הרבה אבני נגף ותיסכולים כשאתה מרגיש שאין פידבק הכל מוטל עליך. אכן לא פשוט. מכיוון שכתבת שהילדים שלך מתבגרים אני מבינה שמדובר בשנים לא מעטות ולא קלות. חבל לי ללמוד מהמילים שלך שאתה כל כך מיואש וחושב על פתרונות של פירוק החבילה. אני מבינה את ההרגשה אבל מנסה לחשוב גם קדימה. אם תפרק- תרגיש יותר קל ויותר טוב עם עצמך? אולי תתייסר יותר כשלא תהיה בסביבה? מהמעט שכתבת נדמה לי שאתה משקיע הרבה - השקעה שגובה גם מחיר נפשי כבד. וכאן אני שואלת אותך- האם אתה משאיר גם מעט זמן לעצמך? חשוב שתפנה מדי פעם זמן שבו אתה מתנתק מהבית ומקדיש רק לעצמך- מה בדיוק? אתה מכיר את עצמך ויודע מה טוב לך- פגישה עם חברים בבית קפה, ספורט- חדר כושר ( מנסיון פעילות ספורטיבית מאד משחררת ), בילוי בקולנוע, טיול... גם במכונית מדי פעם צריך למלא דלק, לטפל בה ולמלא שמן- אחרת היא לא תפעל. וגם לך מגיע מדי פעם " למלא דלק" כדי שתוכל להמשיך הלאה.מותר לך מדי פעם להתנתק גם אם זה לפרקי זמן קצרים של כמה שעות שאותם תקדיש רק לעצמך, כי זה חשוב ומגיע לך . לא כתבת אם יש עוד מישהו במשפחה שאפשר לשתף,וגם לא ציינת באילו מסגרות חינוכיות נמצאים הילדים אבל חשוב שתתיעץ עם כל מי שיכול לסייע, כדי לקבל את התדרוך הנכון וגם עזרה מעשית במקומות שאפשר. ואתה בהחלט מוזמן לחזור לכתוב פה ולשתף, ואני מניחה שתקבל תמיכה גם ממשתתפים אחרים פה, כל טוב לך רינה מתנדבת ער"ן

bdr יקר, ראשית היותך "חריג" בחתך הגילאים מאוד נוגע לליבי כי הוא גם גילי פחות או יותר. אני לא נמצא במקום בו אתה נמצא אבל בקלות אני יכול לדמיין את עצמי במצב דומה. הפוסט הקצר שפירסמת כל כך נוגע לליבי ( וגם לליבם של אחרים פה ). אמרת שהסיפור מורכב ותמיד הסיפור מורכב כי אם לא היה מורכב מן הסתם לא היית אוזר אומץ ושוטח את כאבך הפרטי פה. בסופו של דבר אתה מבין שאתה חייב להחליט ( אתה יכול לקרוא מה שכתבתי בפוסט שפירסמתי בפתיח של הפורום ) ואיזו החלטה קשה היא. אני יכול לדמיין את הלחץ והמועקה בו אתה נמצא וליבי איתך... ובכל זאת למענך, למען בריאותך הנפשית אתה יודע שאתה חייב להחליט. לפרק , לא לפרק - את זה אתה תצטרך להחליט. תתיעץ עם אנשים, עם חברים, עם אנשי מקצוע, קח לך אולי הפסקה קצרה מסחרחרת החיים בו אתה נמצא - אבל תזכור שבסוף בסוף - חייבים להחליט. קבל חיבוק אמיתי מכולנו - :heart::heart::heart::heart: אתה יותר ממוזמן לנצל ערוצים אחרים שלנו - צ'אט, טלפון או מייל כדי להרחיב בעניין. מעריך עד מאוד את החלטתך לשתף פה וכולי תקוה שזה יהיה צעד ראשון לעבר עתיד טוב יותר יאיר

אני לא חושב שאתה חריג בגיל, אולי אתה נופל על הממוצע מצטער ההסתה שמתרחשת נגדך ועל הדרישות הלא מתחשבות שמופנות כלפיך... כבר ראיתי דברים כאלו, לצערי ... זה לא נדיר שהאמא משתמשת בילדים לנקום באבא, ולצערי זה לא זוכה להתיחסות הראויה, כאילו לא פוליטקלי קורקט לציין את זה. אסור להשתמש בילדים כדי לנגח את בן הזוג השני, זו פשיעה. ומי שמשתיק ומטאטא מקרים כאלו - פוגע בילדים ! חשוב להעלות דברים כאלו לסדר היום. ולא רק התחושות של הילדים, גם התחושות שלך חשובות !!! איך שהיחס משפיע עליך, התעללות לא חייבת להיות פיזית, וצריך להיות מקום בשבילך, צריך לשמור עליך כי הילדים צריכים אותך וגם כי אתה אדם בפני עצמך שזכאי ליחס הוגן ומכבד. כבוד האדם וחירותו זו זכות בסיסית, חוק יסוד. התאמצתי להרחיב, למרות שלא קל לי לדבר עכשיו, אני מרגיש לא טוב, כי אני סתם אפס דפוק שלא שווה כלום, זבל ואשפה שכמוני. מקווה שתשתף אותנו בעוד, ושאולי השיתוף יעזור לך, ואולי תהיה פה לעוד אנשים שעוברים דברים דומים ולא מספרים. התאמצתי במיוחד כי ציינת ש "חלילה מלכפיש... אני לא שם. רוצה לחיות את האמת שלי, התפשרתי מספיק. הקרבתי מספיק. ורגע לפני שהמצב רוח הירוד שנצבר יהפוך לכעסים..צריך לקבל החלטות. זה לא קל... הידיעה שאני שם בשבילם ,מרגיעה ופתאום לא ממש אהיה. מצד אחד המחשבה הזאת מטרידה ומעיקה, מאדדדדד מצד שני כל יום נוסף שם אני מתרוקן מאנרגיות וגם אז זה לא ממש אידיאלי. בקיצור אוףףףף" ובמיוחד - "זה לא קל... הידיעה שאני שם בשבילם ,מרגיעה" הלוואי ויהיו עוד הורים כאלו בעולם, שזו המנוחה שלהם, שהיותם המשענת של הילדים זו סיבה בשבילם להתמודד עם מה שהחיים נותנים ... אבל אל תסמכו על מה שאני כותב, כי אני לא איש מקצוע אלא סתם כלום וחסר ניסיון שמבלבל בשכל בלי יכולת לסתום את הפה ... פשוט לא צריך להתייחס למה שאני אומר סליחה