מנהלי קהילה
ד"ר איתן גור
מנהל המרכז להפרעות אכילה ומשקל במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא, תל השומר.
דנה צינמן ליטרט
פסיכולוגית קלינית. למדתי באוניברסיטת תל אביב, אני מטפלת בילדים, נוער ומבוגרים.
אני עובדת כבר הרבה שנים במערך להפרעות אכילה לילדים ונוער בתל השומר, תחילה כמדריכה במחלקה להפרעות אכילה, בהמשך פסיכולוגית באשפוז יום, עשיתי את ההתמחות האשפוזית במחלקה וגם את התזה כתבתי בנושא הפרעות אכילה והפחד מהחיים. בשבע השנים האחרונות אני פסיכולוגית במרפאה להפרעות אכילה (הייתי שותפה בהקמתה). בנוסף, יש לי קליניקה פרטית ברמת השרון שם אני מטפלת גם בבוגרות המתמודדות עם הפרעות אכילה.
מורן וילנר סקאל
שלום, אני מורן, פסיכולוגית לאחר התמחות קלינית.
בשנים האחרונות עבדתי במרפאה וגם במחלקה להפרעות אכילה לנוער בתל השומר.
בעבודתי פגשתי מקרוב את המצוקה, הקושי והמורכבות שפוגשות המתמודדות ופוגשים המתמודדים עם הפרעות אכילה, ונושא זה קרוב מאוד לליבי.
כיום יש לי גם קליניקה פרטית בצפון תל אביב : https://www.moranws.com/
אני מאמינה שחלק חשוב מתהליך ההחלמה הוא היכולת לא לחוש לבד, בייחוד במצבים וברגעים בהם נדמה שאף אחד אחר לא מבין מה עובר עלייך, והתחושה יכולה להיות מאוד בודדה.
לתחושתי, כל אחת וכל אחד ראויים לחיות חיים מלאים ועשירים, ואני מאחלת לך להצליח להגיע לכך!
אפרת וייס שורץ
נעים מאד, אני אפרת, דיאטנית קלינית, בעלת 12 שנות ניסיון בטיפול בהפרעות אכילה במבוגרים ובמתבגרים.
בוגרת תואר ראשון בתזונה מטעם האוניברסיטה העברית ובעלת תואר שני במדעי הרפואה מטעם אוניברסיטת תל אביב.
דיאטנית קלינית בצוות הטיפולי של המרכז להפרעות אכילה במבוגרים במרכז הרפואי שיבא תל השומר, חברה בצוות הטיפולי במסגרת הדיור המוגן של הבית השיקומי לנשים מחלימות מהפרעות אכילה בהוד השרון, ומטפלת במבוגרים ובמתבגרים המתמודדים עם הפרעות אכילה בקליניקה פרטית בהרצליה.
נמאס
06/04/19 12:41
2 תגובות
אבודה. שני ק"ג מהיעד, שני הק"מ האחרונים במרתון אמור להיות קל, עוד שניה בסוף אבל זה רק נהיה יותר קשה. כבר חשבתי שהקול הבריא שולט, שאולי קצת פחות אכפת לי מהמשקל, שאולי אני בסדר עם איך שזה מרגיש, שנגמרו המשחקים עם התפריט ושאני מצליחה לעמוד בו. ואז הגיעה עליה אחרי הרבה מאוד זמן עם משקל יציב שהתרגלתי והסתדרתי איתו (למרות שידעתי שנשאר עוד). והעליה היא הגיעה בדיוק שבוע אחרי תוספת שעשינו והכל התפוצץ לי בפנים. שוב הפחד והחרדה שעכשיו זה יוצא משליטה והמשקל רק ימשיך לעלות משתלטים (למרות שבראש אני יודעת שזה לא נכון), הבכי הכעס והבושה מציפים . נמאס לי מעצמי.
פפפפ
אני ממש מזדהה איתך קשה מאוד מאוד אבל אפשרי! מאחלת לך הרבה כוחות עם תובנה אמיתית שזה הכי נכון זה שלב שהרגשתי שעדיף להיות חולה...קל יותר ולמרות זאת זה אפשרי
יומן מסע שלי …
הי אמנם מתמודדץ עם בולמיה בשונה ממך.. אך גם בעיצמו של תהליך ההחלמה.שומעת את הקושי של הלחימה בקול הבריא שלך והקול החולה אבל דמייני לך שדה קרב שבו הקול הבריא מנצח. איזה אושר ושמחה. תוכלי לחזור לחייך הקודמים עם החברים הלימודים וכו ואילו אם הקול החולה ינצח בטווח הארוך הדבר לא יוביך לטוב.. יוביל לחולשה לטיפול טינטנסיבי והמון המון קשיים ובכי. בחרי בחיים. עם כל הקושי. גם לי היתה נפילה מגעילה אתמול. אבל אין ברירה ואני יודעת שצריך לקום ולהמשיך הלאה מאמינה בך❤❤