מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

סימה לבני
סימה לבני
רוקחת בכירה, מנהלת המרכז לייעוץ תרופתי אישי, מחברת הספר "לעשות סדר בתרופות ובתוספים - בעידן שבו המידע אינסופי". לבני עוסקת בהפצה והטמעה של מאגרי מידע תרופתיים בחברת "זיעור". בעברה, ניהלה את בתי המרקחת של בתי החולים "הלל יפה" ו"רמב"ם". סימה שמה לה למטרה לקדם את הרוקחים כיועצים ורוקחים קלינים כמומחים לתרופות, כחלק מהצוות הרפואי. היא נותנת הרצאות ברחבי הארץ לקידום הניהול העצמי של התרופות באמצעות איתור מוקדם של בעיות שנובעות מתרופות, והספר "לעשות סדר בתרופות ובתוספים - בעידן שבו המידע אינסופי" הינו באותו עניין.
ליאת נסים
ליאת נסים
רוקחת קלינית בקופ"ח מאוחדת תואר ראשון בביולוגיה תואר שני ברוקחות קלינית וניהול רגולטורי
רוקחים קליניים- אוני
רוקחים קליניים- אוני
כל המשיבים הינם רוקחים מוסמכים הלומדים בבית הספר לרוקחות של אוניברסיטת בן-גוריון, במסלול לתואר שני ייחודי לרוקחות קלינית קהילתית וניהול רגולטורי (MSc) של בית הספר לרוקחות באוניברסיטת בן גוריון. המענה ניתן על ידי רוקחים מוסמכים במסגרת שיתוף פעולה ייחודי בין "כמוני", לבית הספר לרוקחות שבאוניברסיטת בן גוריון וזאת כחלק מקורס ייעוץ רוקחי תרופתי מתקדם, המקנה בין היתר מיומנויות מעמיקות בייעוץ ותשאול רוקחי ובמתן מענה לבעיות הקשורות בטיפול התרופתי, את הקורס מרכזים ומנהלים פרופ' איל שורצברג וד"ר אורלי שמעוני. .
ד
ד"ר פזית שקד רוקחת קלינית מומחית
שלום. אני ד"ר פזית שקד, רוקחת קליניתמובילה ופורצת דרך בישראל, היחידה בעלת תעודה מארה"ב של מומחית בטיפול תרופתי בקהילה. מאחוריי 23 שנות ניסיון שבהן הבאתי אלפי מטופלים בארה"ב ובישראל לאיזון תרופתי ובריאותי. צמצום תרופות מיותרות, איזון מחלות דרך תזונה ומניעת תופעות לוואי מתרופות הם נר לרגליי. במהלך שנות עבודתי התמקצעתי בנושא הטיפול בסוכרת וכיום אני משלבת הדרכה וליווי תזונתי יחד עם טיוב הטיפול בתרופות. בעבודה שלי משולבים יחס אישי חם, עוטף ומתחשב למטופלים ומקצוענות בתפירת הטיפול התרופתי היעיל והבטוח ביותר תוך השגת שיתוף פעולה מיטבי של הרופאים איתם אני מתקשרת באופן אישי לגבי כל מטופל/ת. לאחר תואר ראשון ברוקחות באוניברסיטה העברית השלמתי תואר ד"ר ברוקחות קלינית באוניברסיטת דוקיין בפיטסבורג, פנסילבניה בארה"ב, סטאג' בבית חולים Albert Einstein Medical Center בפילדלפיה, פנסילבניה. שימשתי 8 שנים כמנהלת שירותי רוקחות קלינית בבית חולים St. Mary Medical Cente בפרברי פילדלפיה , 13 שנים כרוקחת קלינית ב"שרותי בריאות כללית" ומזה 12 שנים נותנת שירות פרטי בלבד במסגרת הקליניקות בתל אביב וחדרה

תיאזידים

15/04/19 7:17
4 תגובות

ממש לאחרונה התחלתי לקרוא כתבה/ידיעה על כך שלתיאזידים השפעה שלילית כלשהי (לא הגעתי לתוכן הממשי) ושהתרופות שמכילות אותם מורדות מהמדפים בהנחיית ה-FDA. חשבתי ששמרתי קישור, אבל לא מוצאת שוב. האם אפשר ליידע אותי בקצרה במה מואשמים התיאזידים או להעלות קישור כזה ואני בעצמי אמצא אותו? תודה מראש.


תגובות

rzo
21/04/19 8:19

מצטרפת לבקשה. מהמעט שראיתי מדובר  בשכיחות גבוהה של נגעי עור מסוג BCC , SCC

סימה-לבני
21/04/19 12:57

שלום רב,

מבדיקה אני חוששת שיש כאן ערוב בין כמה נושאים:

  • VALSARTAN - הודעת ה FDA וגם משרד הבריאות בישראל בסוף 2018 על איסוף מהשוק של מוצרים שמכילים VALSARTAN מתוצרת חברות מאד מסויימות, שהכילו חומרים מסרטנים בכמות מזערית שהספיקה לעשות רעש גדול בשוק העולמי. מידע על האיסוף וסיבותיו תמצאו בתשובה שנתתי כאן בכמוני, והקישור שלה הוא כאן. הנושא הזה הסתיים, ולמיטב ידיעתי כל התרופות שנמצאות כרגע בשימוש בשוק מכילות חומרים מאצוות חדשות שאינם חשודים כגורמי סרטן. חלק מהמוצרים שהוצאו מהשוק, הכילו גם (Hydrochlorothiazide  (HCTZשהוא מרכיב משתן שתורם להורדת לחץ הדם בקומבינציה הם וולסרטן. לכל זה אין כל נגיעה לפרסומים האחרונים כפי שתקראו בסעיפים הבאים.
  • HCTZ - והקשר עם סרטן שאיננו מלנומה - פרסום מחקר מדנמרק, באפריל 2018, שמצא שיש קשר בין שימוש ממושך בכמויות מצטברות גבוהות (מעל 50,000 מג במצטבר (לדוגמא: מעל 5 שנים של 25 מג ליום, או עשר שנים של 12.5 מג ליום) לבין סרטן עור שאיננו מלנומה. במחקר הזה שתקציר שלו תוכלו לקרוא כאן. מצאו עליה בסיכון של 30% למשתמשים אלה, לסרטן עור בזלי (BSC), ועליה בסיכון של פי 4, לסרטן עור מסוג תאי קשקש ( SSC). המחקר לא בדק את הקשר בין המשתתפים למידת החשיפה שלהם לשמש. לא את אלה החולים ולא את הבריאים שבקבוצת הבקרת.
  • HCTZ - וסרטן מסוג מלנומה - באוגוסט פורסם כאן הקשר בין אותה תרופה לבין מלנומה, סרטן עור, ושם בוצעה בדיקה לסוג המלנומה ונמצא סיכון מוגבר למלנומה מסוג  מסוג נודולרי והשני נקרא לנטיגו.
  • HCTZ - ועוד שני סוגי סרטן עור - באותו עניין פורסם בפברואר 2019 ב JAMA מחקר נוסף שבודק את הקשר בין הידרוכלורותיאזיד, לבין שני סוגי סרטן עור נוספים, Merkel cell carcinoma and malignant adnexal skin tumors ומוצא גם שם גידול בשכיחות. ראו תקציר כאן.
  • דנמרק וחשיפה לשמש - כאמור כל המחקרים בוצעו בדנמרק, המגבלה שלהם, כפי שהם בעצמם מעידים היא שלא נבדק הקשר בין מידת חשיפתם של הנבדקים והבריאים לשמש, גם לא מידת הפיגמנטציה של העור שלהם, וגם לא הקשר בין המחלות לבין ההסטוריה המשפחתית של המשתתפים בניתוח המידע.

על מנת להעמיד את הדברים בפרופורציות , חשוב להבין את שכיחות סרטן העור בכלל, ואת הסוגים השונים שדווחו במחקרים בפרט. כמו כן, חשוב להבין שמדובר כאן בכמויות מצטברות של התכשיר המשתן, על פני עשר שנים ויותר. היתרון של המחקרים שמספר המשתתפים בהם הוא רב, עשרות אלפי חולים, ומאות אלפי בריאים, שנתוניהם נאספו בצורה מסודרת על ידי משרד הבריאות הדני.

באם הינך מטופלת בתכשיר שמכיל HCTZ - במשך יותר מעשר שנים, יש מקום לבדוק עם הרופא שלך אם יש מקום לשקול בחירה בתרופה שלא נמצאה קשורה לסרטן עור, או שמא האיזון של לחץ הדם שלך חשוב הרבה יותר, ומחייב שמירה על המצב הקיים. אני לא מצאתי כל הודעה של ה FDA שאוסרת על שימוש במוצרים אלה, וגם לא של משרד הבריאות הישראלי.

למידע נוסף על הסוגים השונים של סרטן העור, על פי מכון דוידסון למחקר הקליקו כאן.

למידע על סרטן עור מסוג מלנומה מתוך ויקירפואה הקליקו כאן.

ולמידע על סרטן עור אבחונים וטיפולים, באנגלית,  מתוך Medline plus הקליקו כאן.

מקווה שעשיתי קצת סדר בנושא,

בברכה,

סימה לבני
רוקחת
המרכז לייעוץ תרופתי אישי
www.mypharmacist.co.il
מחברת הספר: "לעשות סדר בתרופות בעידן שבו המידע אינסופי" 

 

 

  •  

 

tillie
21/04/19 15:27

תודה רבה סימה על תשובתך המושקעת. עם או בלי קשר - פעמיים נותחתי להוצאת נגע עור מסוג SCC, BOWEN, בקרסוליים, ונאמר לי שזה כנראה מחשיפה לשמש (כבר שנים שאני מתחבאת ממנה). אני נוטלת לוסרדקס כבר שנים לא מועטות ובחודשים האחרונים התווסף גם הלוסרדקס פלוס שאני לוקחת בלילה לפני השינה. די חוששת, מה גם שקשה להתאים לי תרופה נוספת להורדת ל"ד על פני הקרדילוק שאותו אני לוקחת כבר 23 שנה במינון נמוך. המצחיק הוא, שבדיוק הבוקר קראתי שבטא בלוקר מעלה ב-50% את הסיכום לפרקינסון. איזה סלט כשר לפסח! הסיבה לקושי נעוצה בכך שאני חולת COPD ורק קרדילוק (או באדרת הקודמת שלו - קונקור) הוא סלקטיבי ולא גורם בעיות לאסטמתיים ולחולי COPD. הקיצר, נראה שאאמץ את המלצתך חאמשיך עם הלוסרדקס פלוס. שוב תודה וחג שמח!

rzo
24/04/19 5:38

תודה על התשובה המפורטת. אני משתמשת בדיובן פלוס 80/12.5  להורדת לחץ דם. ישנן תקופות , בעיקר בקיץ, שמספיק לי רק הדיובן 80. תרופות אחרות לא ייצבו את לחץ הדם. אני גם נמצאת במעקב צמוד של מומחית לסרטן עור בשל נגעים שהוסרו כבר 4 פעמים מהפנים. טרם התייעצתי איתה בנושא. אבל נראה לי שאני בבעיה