מנהלי קהילה
ד"ר איתן גור
מנהל המרכז להפרעות אכילה ומשקל במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא, תל השומר.
דנה צינמן ליטרט
פסיכולוגית קלינית. למדתי באוניברסיטת תל אביב, אני מטפלת בילדים, נוער ומבוגרים.
אני עובדת כבר הרבה שנים במערך להפרעות אכילה לילדים ונוער בתל השומר, תחילה כמדריכה במחלקה להפרעות אכילה, בהמשך פסיכולוגית באשפוז יום, עשיתי את ההתמחות האשפוזית במחלקה וגם את התזה כתבתי בנושא הפרעות אכילה והפחד מהחיים. בשבע השנים האחרונות אני פסיכולוגית במרפאה להפרעות אכילה (הייתי שותפה בהקמתה). בנוסף, יש לי קליניקה פרטית ברמת השרון שם אני מטפלת גם בבוגרות המתמודדות עם הפרעות אכילה.
מורן וילנר סקאל
שלום, אני מורן, פסיכולוגית לאחר התמחות קלינית.
בשנים האחרונות עבדתי במרפאה וגם במחלקה להפרעות אכילה לנוער בתל השומר.
בעבודתי פגשתי מקרוב את המצוקה, הקושי והמורכבות שפוגשות המתמודדות ופוגשים המתמודדים עם הפרעות אכילה, ונושא זה קרוב מאוד לליבי.
כיום יש לי גם קליניקה פרטית בצפון תל אביב : https://www.moranws.com/
אני מאמינה שחלק חשוב מתהליך ההחלמה הוא היכולת לא לחוש לבד, בייחוד במצבים וברגעים בהם נדמה שאף אחד אחר לא מבין מה עובר עלייך, והתחושה יכולה להיות מאוד בודדה.
לתחושתי, כל אחת וכל אחד ראויים לחיות חיים מלאים ועשירים, ואני מאחלת לך להצליח להגיע לכך!
אפרת וייס שורץ
נעים מאד, אני אפרת, דיאטנית קלינית, בעלת 12 שנות ניסיון בטיפול בהפרעות אכילה במבוגרים ובמתבגרים.
בוגרת תואר ראשון בתזונה מטעם האוניברסיטה העברית ובעלת תואר שני במדעי הרפואה מטעם אוניברסיטת תל אביב.
דיאטנית קלינית בצוות הטיפולי של המרכז להפרעות אכילה במבוגרים במרכז הרפואי שיבא תל השומר, חברה בצוות הטיפולי במסגרת הדיור המוגן של הבית השיקומי לנשים מחלימות מהפרעות אכילה בהוד השרון, ומטפלת במבוגרים ובמתבגרים המתמודדים עם הפרעות אכילה בקליניקה פרטית בהרצליה.
כמוניהפרעות אכילהאין לי כותרת
אין לי כותרת
20/04/19 19:09
3 תגובות
ימים שני שלישי לא הכנסתי כלום לפה חוץ מכמה כוסות קפה.
יום רביעי עד אחהצ המשכתי כך ואז הגיע הבולמוס הגדול.. ואז הגיע הקיא כמובן.
יום חמישי נאלצתי לאכול ולשתות קצת בצהריים בגלל מי שהייתי איתם
ואז אתמול ליל הסדר והיום ארוחת חג.
הצמצום הזה החל בגלל משבר נפשי וחוסר רצון לאכול ולשתות ומתוך פגיעה עצמית.. אבל איך זה שעברו הימים וברביעי כבר עלו בסימפטומים של ההפרעת אכילה? של המחשבה של טוב נו אני גם ככה שמנה אז זה לא כדאי לי לאכול ואם את אוכלת אז תקיאי ותטביעי את עצמך ביגונך. איך זה קרה שכל פעם היא מתעוררת מחדש?? אפילו שהיא לא הייתה במקום הזה הפעם היא חוזרת ומפריעה?
נמאס ממנה נמאס.
תגובות
כדאי לך לקרוא גם את זה
SY
עדיף לאכול מסודר אפילו כמויות קטנות אבל אם לא תאכלי בכלל במשך יותר מיום ברור שאחר כך ידיע בולמוס. הצמצומים יוצרים את הבולמוסים
תאיר 100
את חייבת לאכול קצת שלושה ארוחות ביום לפחות זה יכול להיות משו קטן אבל העיקר אוכל ולפרוס את זה לכמה פעמים אם את לא רוצה שיגיע הקאה לאחר האוכל
דנה אברמוביץ
היא כנראה עדיין שם וכשאת נכנסת למעגל הצמצומים, הסיכוי לבולמוס שלאחריו הקאה רק גדל. כמו שכתבו לך מעלי, מבחינה התנהגותית את יכולה לצמצם את הסיכוי לבולמוס אם את נמנעת מצמצומים ומזינה את גופך די צורכו. ולגבי שאר השאלות, אני מקווה בשבילך שיש לך טיפול שאת יכולה להעלות אותן בו.